תפריט נגישות

סגן מיכה גרנית גרינקר ז"ל

מיכה גרנית
בן 22 בנפלו
בן רות וישראל
נולד בחיפה
בכ"ו בניסן תשי"א, 2/5/1951
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 679, גד' 57
התגייס ב-4.8.1969
נפל בקרב
בט"ו בתשרי תשל"ד, 11/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חאן ארנבה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 5, שורה: 2, קבר: 18.
הותיר: הורים ושני אחים

קורות חיים

מיכה, נולד בחיפה ב-2 במאי 1945, בן בכור להוריו, רות וישראל. בשנותיו הראשונות עבר יחד עם הוריו דרך נשר, קרית טבעון ושיכון צבא הקבע בתל-אביב. באביב 1955 גדלה המשפחה ולמיכה נולד אח חגי. באותו פרק זמן עברה המשפחה אל ביתה בנוה מגן שהתחילה אז להתאכלס. ובשנת 1960 נולד האח הצעיר עמוס. פרט לתקופה קצרה של שנתיים, בין השנים 1960 ו-1962 בהן עברה המשפחה לחיפה גדל מיכה והתחנך בנוה מגן. את לימודיו היסודיים והתיכוניים סיים כאן.



צה"ל וכל הקשור איתו היו קרובים ללבו של מיכה והם היוו חלק בלתי נפרד מחייו. אכן, בשעה שהתגייס לצה"ל באוגוסט 1969 השתלב בו בקלות וללא זעזועים ובדרך הטבע מצא את דרכו לחיל השריון. בהיותו צעיר ערני, פתוח להשפעות ולרשמים עבר את המסלול הרגיל והמקובל של אימונים ושל קורסים. בשל כשרונותיו נשלח לקורס קצינים, סיימו בהצלחה מונה למפקד מחלקה והוצב ברמת הגולן. כשהתקרב סיום שירותו הצבאי לא רצו הממונים עליו להפרד ממנו בקלות והחליטו לנצל את כשרונותיו ככל האפשר. בשל כך מונה למפקד מגמה בבית ספר לשריון.

אופיינית לתקופה זו הערתו של אחד מחבריו:

- אני הייתי כותב על מנהיגותו של מיכה, ספר. הוא בא, נתן פקודות והכל רץ כהלכה. שום דבר לא התפספס אצלו...

באוקטובר 1972 סיים את שירותו ושבועיים לאחר מכן יצא לקנדה לחדשים אחדים לשם לימוד, עבודה והרחבת אופקים. ביקור זה בקנדה והסיורים שערך על פני ארצות הברית היוו שיא בחייו הקצרים. הנה קטע מרשמיו:

'' לומר את האמת, הדבר שאני מצוי בעיצומו זה משהו שאתה יכול לעשות פעם בחיים, בלי שום מרכאות ובלי שום הגזמה. דבר כזה אני בודאי כבר לא אעשה שנית. כללית, נסענו כשלושת אלפים וחמש מאות מייל והיום אנו מגיעים ללוס אנג'לס. נסענו מדטרואיט לניו אורליאנס לאורך המיסיסיפי אחרי כן ליוסטון (מרכז החלל) סאן אנטוניו (אלאמו המפורסם) אל פאסו (עשינו קפיצה למקסיקו בלי ויזות ויצאנו בשלום) הקניון הגדול, לאס ווגאס ואנחנו בדרך לקאליפורניה. באמת יש המון, המון לספר ומקווה שתהיה ההזדמנות המתאימה לכך...

עם שובו הביתה ניגש מיכה במשנה מרץ להכנות לקראת שנת הלימודים באוניברסיטה. כמו כן הקדיש תשומת לב רבה למאורע משפחתי עליז ושמח - חגיגת הבר מצוה של אחיו הצעיר, עמוס.

הוא נתקבל כתלמיד בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב תוך כדי שילוב עבודה ולמודים.

מלחמת יום הכיפורים מצאה אותו בחוג המשפחה. למרות שלא היה מוצב ביחידה כלשהי יצא לבית השריון. משם נשלח עם קצינים נוספים כתגבורת לפיקוד הצפון.

במחנה "יפתח" הצטייד ויצא במסגרת יחידת שריון בציר גשר בנות יעקוב - קונייטרה. הוא הוצב בגדוד 57 בחטיבת שריון 679 ביום השני, השמיני באוקטובר בשעות הבוקר ויצא מיד עם יחידתו אל כוחות החטיבה שנהלו קרבות מרים ברמת הגולן.

מפקד החטיבה היה אלוף משנה אורי אור. ביום החמישי ט"ו תשרי בחג הסוכות יצאו כוחותינו לקרב ההבקעה של מערכי האויב בציר קוניטרה - דמשק. מיכה השתתף בקרב זה ובשעות אחה"צ של אותו יום, בעומק המערך הסורי בכפר חאן-ערנבה נפגע הטנק עליו פקד - זה היה הקרב ממנו לא חזר עוד.

חייל בן חייל, מפקד בן מפקד, מופת אישי שעבר מאב לבן...

הובא למנוחת-עולמים בקרית שאול. משפחתו, הוריו ואחיו נשארו מיותמים. ספריית המפות של החוג לגיאוגרפיה ב''יד-אבנר'', קרית האוניברסיטה ת''א, נקראת על שמו של סגן מיכה גרנית ז''ל.

בניית אתרים: