קורות חיים
יוני, בנם של אביבה וג'ייקוב, היה ילד של אהבה. הוא נולד ביום י"ז בתשרי תשמ"ו (2.10.1985) ברמת השרון, ובה גדל, התבגר והתחנך. יוני היה תינוק מתוק ויפהפה, סקרן ופיקח; כילד ניחן בכישרון דיבור מדהים ובכושר למידה, וגם ביכולת מחקר יסודי והתעמקות בפרטים בכל נושא שהתעניין בו. בתקופת הגן התלהב מחלזונות, ועוד בטרם ידע קרוא וכתוב ביקש מאמו שתכין לו פלקט עם תמונות ומידע על חלזונות על פי הוראותיו. הגננת הייתה המומה...
בתקופת בית הספר היסודי גילה יוני עניין בדינוזאורים; הוא הכיר את כל המינים לתקופותיהם, ידע להבחין ביניהם על פי שמותיהם, ויכול היה לספר על כל מין וסוג. עם אורי, אחיו הצעיר, בנה יוני פארק דינוזאורים מקרטון ומבובות הדינוזאורים, והיו מציגים בפני חבריהם המשתאים כל אחד ואחד מהיצורים אגב מתן הסבר מפורט. באותה התלהבות ויסודיות נהג יוני גם כאשר כבשו את התעניינותו צבי הנינג'ה ומתאבקי WWF.
יוני החל את לימודיו בבית הספר היסודי "הדר" והמשיכם בחטיבת הביניים "קלמן" וסיימם בתיכון "אלון". ילד מקסים עם חיוך מדהים – "הבן אדם שידע להראות אהבה לאנשים בצורה הכי טובה והכי משמחת מכל האנשים שהכרתי..." – כך מתאר אותו חברו יונתן. חברו הקרוב אושר נזכר בתקופה ההיא: "כבר אז ידעת לחיות חיים מלאים, מאושרים, מעניינים ומלאי משמעות ... עם החיוך המתריס שלך ועם שמחת חיים שמסוגלת להמס את הקפוא שבפרצופים, וצחוק מתגלגל שלקולו כל אדם היה מיד מחייך..." בכיתה ו' החל יוני לבצע להטוטי ג'אגלינג, והצטיין בהם כל כך, שהוזמן פעמיים להופיע בתכנית הטלוויזיה של גידי גוב "לילה גוב". נוסף על כך, הופיע בטלוויזיה בפרסומת לנעליים שביצע בה להטוטים.
מאז ומתמיד היה יוני עצמאי מאוד ומהיר החלטה, מקורי ומעז. לצורך תפקידו בהצגת הסיום של חטיבת הביניים צבע את שֵׂערו לאדום, והחליט להישאר עם הצבע הלוהט גם כשנסע בקיץ עם משפחתו לארצות הברית, שם היו צעירים עוצרים אותו ברחוב בהתלהבות.
יוני היה אוהד מושבע של קבוצת "בית"ר ירושלים" בכדורגל. הוא נהג לנסוע עם חברים למשחקי הכדורגל של הקבוצה, ואם לא נסע, היה צופה בהם מחדרו, עטוף בצעיף של "בית"ר". כל שער היה זוכה לקריאות רמות, לקפיצות ולריקודים בכל רחבי הבית.
בבית הספר התיכון "אלון" למד יוני במגמה הרב-תחומית, ובחר להגביר את המקצועות פילוסופיה וביולוגיה. הוא כבר היה נער תמיר ויפה תואר, משאלת לב של כל הבנות אשר נשבו בקסמיו, ואהוב על כולם. יוני, מעידים חבריו הרבים, היה חבר טוב, אחראי וסבלני, ידע לתת לכל אחד הרגשה שהוא מיוחד, ולכן הכול רצו בקרבתו. חבריו, רועי ורן: "היה משהו כל כך טהור באהבה שידעת להעניק למי שסבב אותך, משהו שמעולם לא פגשנו, איזושהי יכולת לא ברורה לתת לבן אדם את תחושת הבית ואת כל החום שהיה זקוק לו. מין אהבה אבסולוטית, שלא היה רסן שיעמוד בדרכה לעולם. לימדת אותנו חברות ואהבה כנה מה הן."
יוני היה מנהיג, כריזמתי, שופך אור נגוהות על סביבתו, מושך, ממגנט! חברו אהוד: "היית עקשן, לפעמים יותר ממני, אך מאחוריך תמיד עמדו עקרונות וערכים חשובים. הייתה לך דעה מעניינת ותמיד היה נעים לשמוע אותך מביע אותה, במיוחד ביציע המזרחי ב'טדי'... זה היה אחד הדברים שאני הכי אוהב אצלך: יש לך מעין יכולת כזאת שאיתה אתה קורא אותי, מבין אותי, וכך גם יודע לעזור לי... לא פעם ולא פעמיים הבחנתי ברגישות הרבה ויוצאת הדופן ששכנה בך... תמיד הערכתי את הרגישות הזאת. היא הייתה אמיתית וכנה."
חברו, איתי: "... כמה שזה קלישאה להגיד, יוני היה טלית שכולה תכלת. הוא סירב לזרוק לכלוכים ובדלי סיגריות על הרצפה, הוא תמיד הקפיד להשתמש במילות נימוס ונזף במי שלא עשה כן, והקפיד לברך את כולם לשלום."
מוזיקה הייתה אהבתו הגדולה של יוני, ובעיקר מוזיקת טראנס. יוני תמיד תִקלט במסיבות בית הספר ובמסיבות של חברים, ויצא למסיבות טראנס רבות. לקראת סוף התיכון החל ליצור בעצמו מוזיקת טראנס. כדי לממן את רכישת הציוד היקר, החל לעבוד בקיוסק ברמת השרון. עד מהרה הפך הקיוסק למקום מפגש חברתי הומה שמוזיקה אלקטרונית בוקעת ממנו בווליום ניכר.
יוני התגייס לצה"ל ב-14.3.2004. בזכות נתוניו הגבוהים הגיע ליחידה מובחרת בחיל המודיעין, גם שם התאהבו בו כולם. העיד מפקד היחידה: "... את תפקידו ביצע יוני באופן הטוב והאחראי ביותר מבחינות רבות... אין חייל או מפקד ביחידה שלא הכיר את חיוכו ואת טוב ליבו של יוני... מה שאפיין מאוד את יוני היה חוש ההומור והחיוך הגדול..." ומחזק ליאור, חבר מהיחידה: "... יוני קיבל את כל מי שהגיע אליו בחיוך הענק שלו ובעיניים קורנות... דבר מדהים שהיה בו הוא הפתיחות שלו לכל סוגי האוכלוסייה. נהגים, לוחמים, מפקדים, פקידות, מש"קים – כולם התקבלו באותו חום ובאותה אהבה. כולם היו שווים בעיני יוני, וכל אחד קיבל ממנו את התחושה שהוא הכי חשוב והכי מיוחד..."
לאחר שנה של שירות, ביקש יוני לעבור לתפקיד שיאפשר לו להגשים את חלומו וללמוד מוזיקה. מבוקשו ניתן לו, והוא החל ללמוד בשעות הערב בבית הספר למוזיקה "הד". הוא סיים שני קורסים של מוזיקה אלקטרונית, המשיך ליצור מוזיקת טראנס, ועם הזמן אף הקים לעצמו אולפן הקלטות משוכלל בביתו. חלומו היה להשתחרר מהצבא ולהקדיש את כל זמנו ליצירה מוזיקלית. כאשר החלו חבריו לתכנן את הטיול הגדול של אחרי הצבא, לא היה יוני שותף לתכנונים, והסביר כי המוזיקה כבר תיקח אותו לכל העולם. יוני היה כל כך מוכשר, נחוש ובטוח שיצליח, שידע כי בעקבות ההצלחה הוא יתקלט בכל העולם...
יוני הספיק להפיק כמה יצירות שיוצרי טראנס מקצועיים מעריכים אותן כמפותחות ומקצועיות מאוד, וכמעידות על כישרון יוצא דופן. הוריו הפיקו תקליטור עם יצירותיו והפיצו אותו בקרב החברים.
מועד שחרורו של יוני קרב והלך. הוא היה נרגש ומלא ציפייה, אך לא זכה להגיע למעמד. יום קודם לשחרורו, ביום י"ט בשבט תשס"ז (7.2.2007), נמצא יוני במיטתו ללא רוח חיים. יוני נפטר מדום לב תוך כדי שינה. הלווייתו התקיימה ביום שחרורו המיועד מצה"ל.
סמל-ראשון יהונתן פישמן הובא למנוחות בבית העלמין "מורשה" שברמת השרון. הניח הורים ואח. הוא לא זכה להגשים את חלומותיו. הוא לא זכה להתבגר. ילד בן עשרים ואחת שנים הלך מן העולם והותיר אחריו אך את זכר יופיו המדהים, את חיוכו הנפלא, את קסמו הכובש, את אהבתו הטהורה, את רגישותו ואת יושרתו.
לזכרו של יוני נפתחה קבוצה ברשת החברתית "פייסבוק", בכתובת:
http://www.facebook.com/group.php?v=info&gid=30290377922.
באחת מהופעותיה, הקדישה להקת "מלכה באיה" את השיר "משהו טהור" לזכרו של יוני. את השיר אפשר לראות באתר "יוטיוב", בכתובת: http://www.youtube.com/watch?v=XANb1__9zU4.