קורות חיים
אדם, בן חנה ויוליאן, נולד ביום כ"ו בטבת תש"י (15.1.1950) בפולין. אמו, שניצלה מהשואה ואביו, ששירת בצבא האדום ובצבא הפולני, עלו ארצה בשנת 1967 כשאדם היה בן שבע-עשרה. את לימודיו היסודיים והתיכוניים הספיק להשלים בפולין, וכשעלה ארצה היה בוגר בית-ספר טכני ובעל מקצוע. הוא בחר ללמוד את השפה העברית באולפן שבקיבוץ בית זרע, שם שילב לימוד ועבודה בענפי המשק השונים. כשפרצה מלחמת ששת הימים וכל הגברים במשק גויסו, יצא אדם עם חבריו ובעבודה מאומצת הצליחו לקיים את פעילות המשק על כל ענפיו במשך היום, ולשמור עליו בלילה. הוא אהב מוסיקה ובעתות הפנאי נהג לפרוט על גיטרה, לנגן באקורדיון, באורגן חשמלי ובפסנתר. הוא היה בעל אופי נוח ונעים-הליכות, תמיד הסתפק במועט והיה שמח בחלקו. נדיב לב היה כלפי הזולת, והעמיד את טובת זולתו לפני טובתו. תמיד עזר לאנשים שלא על מנת לקבל פרס. מטבעו היה רחב לב וחבריו הרבים אהבו אותו וכבדוהו.
אדם גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969 והתנדב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורסים שונים והיה לתותחן בטנק. את כל תקופת השירות הסדיר עשה בחטיבת שריון מובחרת, והשתתף במלחמת ההתשה ובפעולות מבצעיות שונות במסגרת החטיבה. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו. תמיד השתדל למלא את המוטל עליו בדייקנות ובאחריות ותמיד הפיק את רצון מפקדיו. במשך שירותו נפצע פעמים אחדות אך הקפיד להסתיר זאת מבני משפחתו, כי לא רצה להדאיגם.
בפברואר 1971 שוחרר אדם מהשירות הסדיר והתקבל לעבודה בתעשייה האווירית כמכונאי מטוסים. כפעם בפעם יצא לתקופות של שירות מילואים ולרוב שירת בקווים הקדמיים. בשלהי 1972 נשא לאישה את חברתו טובה, שהכיר עוד מנעוריו והקים אתה בית בישראל. הוא היה בעל למופת, מסור, עדין, נאמן ואוהב. מעולם לא הרים את קולו על שום אדם ותמיד נהג באשתו כבוד והתחשבות. כשבשרה לו רעייתו שהוא עומד להיות אב, היה המאושר באדם. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס אדם ובשעות הערב המאוחרות כבר היה בשדה הקרב ברמת הגולן. במהלך הקרבות נפגע כלי רכבו והוא הצטרף לטנק אחר. כך עבר ונלחם במספר טנקים עד שביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) באזור הכפר נפח, נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן שנולד חודשים ספורים לאחר נפילתו, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אדם שירת ביחידתי כאיש צוות טנק. הוא מילא את המוטל עליו במסירות ובנאמנות. יכולתו המקצועית ודבקותו במטרה בעת הקרב שמשו דוגמא ומופת לחבריו. לכם אבד בעל ובן ולנו רע ולוחם עשוי ללא חת".