רס"ר שלמה מחבובי ז"ל

קורות חיים

בעלי, אבי, סבנו ואחינו היקר שלמה ז"ל.

כשנדרשנו לכתוב אודותיך לגלעד שהוקם לזכר חללי המשטרה, ידענו שהדף קטן מלהכיל את אישיותך הנעלה ואין ביכולתן של המילים להביע את כל מה שאנו חשים. לכן העלינו על הכתב את עיקרי הדברים שישקפו את אישיותך.

אתה, שעלית לארץ בשנות ה-50 מאירן, בהיותך נער ציוני עם אהבה למולדת, צניעות, פשטות, הסתפקות במועט וחיוך שנסוך על פניך, תמיד ידעת לחייך ולהיות אופטימי.

אכן עברת זמנים לא קלים, נלחמת במספר מלחמות, נדרשת לפרנס משפחה בת 8 נפשות ועשית זאת בכבוד ובאהבה.

עבדת קשה בעבודות ייצור שונות, עד לגיוסך למשטרה בשנת 1969, שם שירתת במרחב דן כנשק מרחבי בדרגת רס"ר (רב סמל ראשון) תפקיד שהלם את האחריות הרבה שהיתה לך. דאגת לתחזק את הנשקים, להכין אותם למטווחים ולספק אותם בזמן כנדרש.

נאלצת לעבוד במשמרות, בעבודה בשכר, בשבתות ובחגים במגרשי הכדורגל ובחופי הים, דבר שנגד את אופייך המסורתי, אך עשית זאת תוך דאגה לפרנסת המשפחה באהבה ובמסירות רבה.

התאפיינת בנימוסים, הליכות ותכונות נעלות. דאגת לעזור לכל אדם שפנה אליך בבקשת עזרה, אף פעם לא הפנית עורף. נתת תמיד מבלי ציפייה לקבל.

אהבתך למולדת התבטאה בטיולים רבים ברחבי הארץ. הותרת תמונות רבות מחוויותיך.

אהבת לבלות, לשיר ותמיד זכרת להזכיר שפעם רקדת ריקודי עם. התחבבת על כולם בסביבה, אף על אותם אנשים שלא אהבו אנשי חוק.

יצאת בבוקר יום ב' 11/11/1985 בדרכך לעבודה. במהלך הנסיעה באוטובוס קיבלת דום לב. אותו לב רחב, שידע להכיל בתוכו אהבה ונתינה רבה לכל - נדם. המאמצים שנעשו להחיותך, לצערנו, עלו בתוהו.

בעלי, אבינו, אחינו וסבנו היקר, היית בעל, אב, אח ואדם למופת. דרכך משמשת אבן דרך לכולנו. למדנו ממך לתת ולחייך.

מצטערים שלא זכית לראות את נכדיך, שלומדים להכירך מהסיפורים והתמונות ומנציחים את זכרך באלבומי שורשים אותם כותבים בבתי הספר.

אוהבים אותך, נוצרים את זכרך לעד ומתגעגעים אליך.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.



אשתך - מלכה

ילדיך - ורדה, לאה, ירדנה, דפנה, מיכאל, ארנון

חתניך וכלתך - משה, עמוס, גילה

אחיך ואחותך - ציון, אסתר