חנה רוגן דורפמן ז"ל

קורות חיים

חנה, בת רחל ונח דורפמן, נולדה בעיר קישינוב (אז ברומניה וכיום במולדובה) בא' באלול תרע"ב (14.08.1912), אחות לחיה-סימה, אדה ואברהם.

משבגרה חנה סיימה לימודים גבוהים בבוקרשט בתחום הקולינריה, והחלה לעבוד.

בזמן מלחמת העולם השנייה, משנת 1941, חנה ומשפחתה שהו בקזחסטן. בשנת 1945 היא חזרה לרומניה ואחרי שנתיים עלתה לישראל.

בארץ חנה נישאה לפנחס רוגן, ובני הזוג עברו לארצות הברית. מאז ובמשך 46 שנים עבדה חנה במחנה קיץ לאנשים מבוגרים מטעם הארגונים היהודיים בארצות הברית, מחנה שפעל כל שנה מפסח עד ראש השנה. חנה הייתה הטבחית הראשית ואחראית על התפריטים, וזכתה להרבה אהבה מעובדיה, ממנהליה ומהמתארחים במקום. רבים מהנופשים נהגו לוודא טרם בואם, שחנה אכן תעבוד בקיץ הזה.

חנה ובעלה שבו לישראל בשנות השבעים והתגוררו בתל אביב. עד שנת 1993, עד היותה בת 81, המשיכה חנה לנסוע מדי שנה לעבודה במחנה בארצות הברית.

בשנת 1990 התאלמנה חנה, וכעבור שלוש שנים עברה לגור ליד בני משפחתה בנתניה. חנה אהבה את החיים, הייתה אישה חברותית ותמיד התעניינה בפוליטיקה, בכלכלה ובכל נושאי החיים בארץ. כשגרה בנתניה תרמה סכום נכבד לבית החולים "לניאדו", לבניית חדר התאוששות למנותחים וחדר חולים בכירורגיה.

ביום רביעי בערב, ט"ו בניסן ערב פסח תשס"ב, התפוצץ מחבל-מתאבד בחדר האוכל של מלון "פארק" סמוך לחוף הים של נתניה, שם עמד להתחיל סדר פסח לכ- 250 אורחים. 22 אנשים נרצחו במקום ולמעלה מ- 150 נפצעו, שמונה מהפצועים מתו בבתי חולים.

חנה וחברתה יוליה תלמי, שבשנים קודמות נהגו לחגוג בשפיים, החליטו הפעם לחגוג בנתניה. יוליה מתה במקום, וחנה נפצעה. היא הועברה לבית חולים ושם נאבקה על חייה שישה ימים, אך נפטרה בכ' ניסן תשס"ב (02.04.2002).

חנה הייתה בת 89 במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון.