קורות חיים
ליאור, בן רחל ויוסף, נולד בתל אביב בה' בתמוז תשל"א (28.06.1971). אחיה של טלי. ליאור גדל והתחנך בראשון לציון, למד בבית הספר היסודי "תרבות" ובתיכון "עמית", אותו סיים עם תעודת בגרות במגמת מחשבים ועיבוד נתונים.
את שירותו בצה"ל ליאור עשה במשטרה הצבאית, כשוטר צבאי וכמפעיל מחשב. לאחר הצבא, עבד כאיש מכירות בחברות לאביזרי רכב ואלקטרוניקה. במקביל פנה ללימודים אקדמיים. תחילה למד באוניברסיטה הפתוחה בחוג לכלכלה וניהול, אחרי כן עשה הסבה ללימודי ראיית חשבון במכללת רמת גן, אותם עמד לסיים בשנת 2002.
ליאור היה נשוי באושר ללילך. לזוג הצעיר נולדה בשנת 1999 בת - דור. מקורבים לבני הזוג ידעו, כי ליאור היה איש משפחה בראש ובראשונה. החברים מספרים: "לא חשוב מה היה קורה, ברגע שליאור היה מבחין בבת שלו, הוא מייד היה שוכח הכול..."
ליאור למד בשעות הערב, וביום המשיך לעבוד לפרנסת משפחתו. הוא עבד בחברות למתן שירותי ניהול והפקות, עסק ביחסי ציבור, במשך מספר שנים היה מנהל חשבונות ואחראי על המיחשוב בחברה לאביזרי רכב, ובחודש מרס 2000 החל לעבוד כמנהל חנות של "אוטו פרט" – פתרונות אקוסטיים חדישים לרכב.
ליאור נודע כטיפוס חברותי במיוחד, כזה שמתחבר עם כל אדם. יפה תואר היה, שקדן, חרוץ ובעל ידי זהב. ליאור היה אופטימיסט מושבע ובעל חוש הומור מפותח. סיפר שמוליק, חברו ללימודים: "לליאור היה חוש הומור יוצא דופן – תמיד הליצן של הכיתה, זה שאפשר לסמוך עליו שיגיב על כל דבר, אמר מה שהוא רוצה... בחור חכם, שלא התייאש מהבחינות ודבק במטרה – אם לא הלך ניסה שוב ושוב, עד שהצליח. אהבתי אותו. הוא היה פרטנר נהדר לבחינות ולבילויים". ליאור, כשמו כן היה – מפיץ אורה ושמחה סביבו.
ליאור היה גם מאמין אדוק בשלום ובדרך השלום. הוא הירבה לטייל בכל מקום, אף בשטחי יהודה ושומרון, ועם הכול התיידד בקלות, עם ישראלים ועם פלסטינאים, עם צעירים ועם מבוגרים – כולם טובים היו בעיניו.
ביום חמישי, א' בחשוון תשס"ב (18.10.2001), חזרו ליאור וכמה מחבריו בארבעה ג'יפים ממסע במדבר יהודה. ליאור אהב לצאת לטיולים כאלה והירבה לעשות זאת. סמוך למנזר מר-סבא הותקפה שיירת הגי'פים ביריות מחבלים, שהסתתרו במארב. ליאור נפגע מכדור בראשו ומת זמן קצר לאחר מכן. שניים מחבריו לטיול נפצעו.
ליאור היה בן 30 בהירצחו. הותיר אישה וילדה בת שנתיים וחצי, הורים ואחות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין גורדון בראשון לציון.
לזכרו של ליאור נערך מסע בהשתתפות כ– 40 רכבי שטח. המסע התחיל ליד צומת נבי-מוסא. על הגבעה נערך טקס לגילוי אנדרטה בצורת ג'יפ, לזכר אהבתו הגדולה של ליאור לג'יפ שהיה ברשותו. האנדרטה משקיפה על נוף מדבר יהודה ועל נבי-מוסא עצמו, לעבר בקעת הורקניה ובמעלה השביל הכחול עד למנזר מר-סבא.
ליד המנזר נעשה ניסיון לשחזר מה קרה בשעת האירוע. המשפחה וחבריו של ליאור הקימו במקום גל-עד. דברי הספד נאמרו ע"י חברו של ליאור, איציק.
אתר אינטרנט, arik4x4.com/trip/lior, הוקם ע"י חבריו של ליאור ובני משפחתו, ובו תיעוד המסע לזכרו. באתר תמונות ומסרים שהועברו בטיול, טיולו האחרון של ליאור.