תפריט נגישות

רס"ן עמרי צ'יטה צ'יטיאט ז"ל

עמרי צ'יטיאט
בן 26 בנפלו
בן חיה ושאול
נולד בקרית אונו
בח' בטבת תש"ל, 17/12/1969
התגורר ברמת השרון
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 140
התגייס ב-פברואר 1988
נפל בעת מילוי תפקידו
בט' בשבט תשנ"ו, 30/1/1996
מקום נפילה: בסיס רמון
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אשה - בשמת, הורים ואח - גלעד

קורות חיים

בן חיה ושאול. נולד ביום ח' בטבת תש"ל (17.12.1969), בקרית אונו, אח לגלעד. עמרי למד בבית-הספר היסודי "אוסישקין", בחטיבת הביניים "קלמן" ובבית-הספר התיכון על שם יגאל אלון ברמת השרון. עמרי היה מאלו ש"הולך להם" בלימודים גם מבלי להשקיע.

הוריו מספרים כי משחר ילדותו חלם להיות טייס. אף פעם לא רצה להיות כבאי, שוטר או כל עיסוק אחר. כבר בהיותו כבן שנתיים העדיף ביקור בשדה התעופה על כל בילוי אחר. אחר כך בנה מטוסים מלגו, וכשגדל בנה טיסנים. פעמים רבות זכה במקום הראשון באליפות הארץ בטיסנים.

בתקופת לימודיו בחטיבת הביניים השתייך לתנועת "הצופים" ברמת השרון. באותה עת השתייך גם ל"קלוב התעופה לישראל", סניף רמת השרון והשקיע בו את כל זמנו ומרצו. תחילה, היה בו חניך, בהמשך מדריך, ולאחר מכן ריכז את הסניף. עמרי לא משך ידו גם מעיסוקי ספורט נוספים - אהב לגלוש בגלשני רוח, לגלוש באתרי סקי בחרמון ובאירופה, השתתף בקורס קרטינג בנחשולים, שם נתן ביטוי לילד הנצחי שבו, ובשבתות אהב להתחרות במכוניות קרטינג ולרכוב על סוסים.

כתב עליו חברו, מנחם: "... שובבותו של צ'יטה באה לידי ביטוי באהבה לים, לגלשנים ולמכוניות. כאשר נגע גופו במים הפך לאדם אחר, והרגיש בהם כאילו זו סביבתו הטבעית...".

בחודש פברואר 1988, גויס עמרי לצה"ל, לקורס טיס. הוא שירת כטייס F16 -חמש שנים ובשנה האחרונה שימש בתפקיד מוביל מבצעי בטייסת. עמרי השתתף בתקיפות אוויר מוצלחות בלבנון. במשך שנה, מ-1994 ועד 1995 שימש קצין הדרכה במאמן הנץ ובהמשך היה מפקד הגף. בתקופה זו הותיר את חותמו, בעיקר בצד ההדרכתי.

"איש נעים הליכות וצנוע, עדין נפש ואוהב אדם, קשוב למפקדיו ולפקודיו. טיפל בעקביות גם במטלות שלא היו לו בהן אינטרסים אישיים, מטלות שאינן חובה. עמרי לא חסך מעצמו עבודות 'פשוטות', כמו פעולות לאחזקת הבניין או הנקיונות. החיוך לא סר מפניו וגם ברגעים קשים סירב להתרגז. היתה בו נטייה לשמור על איפוק ושלווה ועל קול וטון רגועים. לפקודיו שימש דמות מופת ומודל לחיקוי, כאדם שידע לייעץ ולהקשיב", מספר חברו.

בחודש ספטמבר 1995 נשא עמרי את בשמת רוה לאשה, לאחר שנים של היכרות, אך אושרם נקטע לאחר ארבעה חודשי נישואין. כאשר נישאו לא תארו לעצמם שהאמרה "עד שהמוות יפריד בינינו" תתגשם ותהפוך למציאות לאחר תקופת אושר כה קצרה.

ביום ט' בשבט תשנ"ו (30.1.1996), נפל עמרי בעת מילוי תפקידו, בהובילו את אנשי הקבע שתחת פיקודו לביצוע בוחן "בר אור" תקופתי. בסיום ריצת 2000 מ' התמוטט באופן פתאומי, לאחר שמשך ב"ספרינט" את אחד החיילים כדי לדרבנו לסיים את הריצה. גם ברגעיו האחרונים נתן ביטוי לאהבת הזולת שבו, ומלותיו האחרונות הופנו לחבר, שהתיישב על המדרכה בתום הריצה: "לא כדאי לך לשבת עכשיו, ייתפסו לך השרירים..." אמר - והתמוטט.

עמרי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בן עשרים ושש היה בנופלו. הותיר אחריו רעיה, הורים ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.

מספר עליו מפקד הטייסת: "עמרי הצעיר שהגיע אלינו והבשיל... מחניך נמרץ וחקרן הפך למוביל ולמפקד בעל ניסיון ומעמד. אותו עמרי שלעתים הביך אותנו בשאלותיו ובידע העמוק שהפגין, היה אהוב ואהוד על פקודיו ועל חבריו הלוחמים...". במכתב התנחומים למשפחה כתב המפקד בשם כל אנשי הטייסת: "... במשך חמש השנים הללו הפך עמרי לאחד מעמודי התווך של הטייסת תוך שהוא רוכש לעצמו מעמד חברתי איתן. על אף גילו הצעיר היווה עמרי דוגמה לצעירים ולוותיקים. מוחו החריף ונועם הליכותיו הפכו אותו לאהוד ואהוב על חבריו, מפקדים ופקודים...".

בני המשפחה הוציאו לזכרו חוברת זיכרון. ההנהלה הארצית של "קלוב התעופה לישראל" החליטה כי סניף רמת השרון ישא את שמו של עמרי כאות הוקרה על פעילותו.

בניית אתרים: