תפריט נגישות

סמל יהושע אתגר אהרנברג ז"ל

יהושע אתגר
בן 21 בנפלו
בן רבקה ואברהם
נולד בתל אביב
בי"ג בסיון תשי"ב, 6/6/1952
התגורר ברמת השרון
שרת בחיל השריון
יחידה: פלס"ר 433
התגייס ב-12.8.1970
נפל בקרב
בכ"ח בתשרי תשל"ד, 24/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סואץ העיר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 5, שורה: 6, קבר: 12.
הותיר: הורים ושתי אחיות

קורות חיים

יהושע (שוקי), בן רבקה ואברהם, נולד ביום י"ג בסיוון תשי"ב (6.6.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "יהלום" ברמת-גן ובבית-הספר היסודי "נוה- מגן" ברמת השרון. אחר-כך המשיך בלימודיו בפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה העברית "הרצליה" שבתל- אביב. כיוון שתנאי הפנימייה ואורח החיים בה לא תאמו את עקרונותיו, עזב אותה לאחר שנתיים ועבר ללמוד בבית-הספר התיכון "השרון" ברמת-השרון. יהושע היה תלמיד אהוב על מוריו ומקובל על חבריו. מורתו כתבה עליו: "שוקי היה אדם לוחם. חוש הצדק וחוש הביקורת התרוצצו בקרבו ולא נתנו לו מנוח. הוא נלחם תמיד, ללא פשרות, נגד כל מעשה עוול, נגד מעשים שנראו לו מעוותים, ועלולים לגרום נזק לחברה שנמצא בה". יהושע היה טוב-לב ונדיב מאוד, אהב לעזור לחבריו ולסייע במעשה ובעצה לכל מי שפנה אליו, אמיץ לב היה ונועז ולא ידע פחד. היה לו חוש הומור דק ומיוחד, בדיחותיו הצטיינו בפקחותן והיו בהן הרבה שעשועי לשון. הוא ניחן בזיכרון מופלא ויש שהיה זוכר פרטי-פרטים של מאורע - שנים לאחר שהתרחש. אך מעל לכל היה שוקי בן נאמן ומסור להוריו, שרחש להם כבוד רב. שוקי אהב ספרות, שירה מודרנית, ציור ומוסיקה, אך יותר מכל אהב את הקולנוע והתיאטרון. הוא נמנה עם חברי אגודת "קולנוע לנוער", כתב שני תסריטים: "מותו של חוף" ו"כבלים", ביים אותם והסריטם. לאחר שהוקרנו סרטיו אלה, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" רשימת הערכה, שהוכתרה בכותרת: "הצעדים הראשונים של במאי העתיד". הוא התכונן ללמוד באוניברסיטה קולנוע, תיאטרון ומדעי התקשורת.

יהושע גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1970 והתנדב לסיירת "שקד". לאחר הטירונות עבר קורס חבלה (כחניך מצטיין), קורס צניחה וקורס נהיגה. מפקדיו אהבוהו ולחבריו היה דוגמה בסבילותו הרבה ובהתנהגותו החברית. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו ובמכתבים שכתב הביתה, לא סיפר דבר על הקורות אותו, על האימונים המפרכים ועל חיי השדה הקשים. הוא היה נקי מאוד ומסודר והקפיד על זאת גם בתנאים הקשים של חיי-שדה. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו ומפקדיו ציינו כל זאת לשבחו בתעודת השחרור מן השירות הסדיר.

כשהשתחרר מן השירות הסדיר בדרגת סמל, הוצב במסגרת שירות-המילואים שלו, לחיל השריון. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם לחם בגזרה המרכזית. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נכנס עם חבריו בזחל"ם אל העיר סואץ, כדי לפנות משם פצועים. בדרכם נתקלו בטנק שחסם את נתיבם. כשביקשו לעקוף את הטנק הפגוע, נורתה עליהם אש כבדה ויהושע נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ושתי אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יהושע היה איש מקצוע מעולה, אמיץ ומסור והיה מקובל ואהוד על חיילי היחידה". המועצה המקומית רמת השרון הוציאה לאור חוברת לזכר בניה שנפלו במלחמה, ויהושע בתוכם. בשבילי כאם, הוא הרבה יותר ממה שנכתב, הוא יחיה עמי עד יומי האחרון, עם חיוכו המקסים, אישיותו הנפלאה והשאיפה העזה שלו לשלום, אולי נזכה אנחנו במה שהוא לא זכה לראות.

בניית אתרים: