קורות חיים
בן יצחק ויונה. נולד ביום ג' כסלו, תש"ט (5.12.1948) בתל אביב. עמיקם למד בבית הספר היסודי "יהודה המכבי" בצפון תל אביב. היה ילד עליז מלא שמחת חיים שהרבה במעשי קונדסות להנאת חבריו ואפילו מוריו. לאחר מכן סיים בהצלחה את בית הספר המקצועי "אורט" יד סניגלובסקי במגמת חשמל. עמיקם היה חבר בתנועת "הצופים", שבט "החורש".
עמיקם גויס לצה"ל בתחיל פברואר 1967 והוצב לחיל האויר. עסק במקצועו והוסמך כמכונאי מטוסים וכחשמלאי גנרטורים ומערכות.
בתחילת פברואר 1970 שוחרר עמיקם מהשרות הסדיר. הוא המשיך את לימודיו בשלוחת הטכניון חולון. הוסמך כמהנדס תעשיה וניהול, ועבד כמפקח ארצי לתעשיה וניהול במכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) וחיבר מטעם המכון קובץ שאלות לשינון ותרגול שיטות ארגון וניהול.
הוא נשא לאשה את טלילה, והמשפחה קבעה את ביתה ברמת השרון ובמרוצת השנים נולדו להם בת - דנה ובן - אורי. עמיקם היה בעל ואב מסור.
היה אדם טוב לב ורגיש, אהב ספורט ונהנה לרקוד ריקודי עם. עמיקם נתקבל לעבוד כמהנדס בחברת "סולל בונה" ותוך כדי עבודתו השלים את השכלתו לתואר שני בהנדסת תעשיה וניהול בטכניון בחיפה. מטעם "סולל בונה" נשלח עמיקם לניגריה לתקופה של שנה.
עם שובו מניגריה נקרא לשרות מילואים וביום כ"ב באלול תשמ"ד (19.9.1984), נפל סמל ראשון עמיקם בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. השאיר אשה, בן ובת, הורים ואחות.
במכתב התנחומים למשפחה עמד מפקדו על תכונותיו של עמיקם וציין כי "הכרנוהו במסגרת עבודתנו המשותפת. במשך שנים רבות ידע לקרוא בבהירות את הצרכים של החיל. למען הגשמת המטלות שהציב לעצמו לא חסך זמן ומחשבה אפילו על חשבון חייו הפרטיים... הננו קוצרים היום כבר את פירות תרומתו הברוכה... אלה שעבדו בקרבתו הרגישו ברגישותו העדינה לכל בעיה קטנה, כושר המקה והתמדה בכל פרויקט שהוצב לו לתכנון ולביצוע בצורה מושלמת וללא דופי. בגלל תכונותיו האישיות המיוחדות היה מקובל על חבריו ועל פקודיו ביחידה".