טוראי זיו איתן ז"ל

קורות חיים

נולד בירושלים ביום י"ח בכסלו תשכ"ו (12.12.1965), בן בכור ליפה ומשה איתן, אח לשגיא, גליה ואורון. נפל ביום כ"ג אדר א' תשמ"ד (26.2.1984), בן 18 היה במותו.



זיוי, כפי שקראו לו (חבריו כינוהו "שזיף") נולד בירושלים, אך את שנות ילדותו עשה באילת. שם הלך לגן הילדים, שם למד בבית הספר היסודי ושם גם נקשרה נפשו בים, קשר שלא נותק עד יום מותו. הוא הרבה לבלות בים ולעסוק בספורט ימי - שחיה וצלילה - אך אהב גם להיזרק סתם כך על החוף.

בשנת 1976 עברה משפחתו מאילת לרמת-השרון. כאן המשיך זיוי את לימודיו עד שסיים את כיתה ו' בבית הספר "אוסישקין", ואחר כך עבר ללמוד בחטיבת הביניים ע"ש קלמן ובסיומה המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון ע"ש רוטברג.

הוא היה נער חברותי מאוד, תמיד מוקף בחברים וידידים שאהבו אותו וביקשו את קרבתו. כתב עליו חבר: "זיו היה מרכז העניינים. במקום שמצאת את זיו, מצאת ענין. לא יכולת להשתעמם בחברתו..." זיו שימש כאבן שואבת לחברים, הם היו נוהגים לבוא לביתו, לשבת איתו בחדרו, לנגן, לשיר ולשמוע מוזיקה, בעיקר של להקת "החיפושיות" ופופ מתקדם. זיו אהב מאוד מוזיקה. הוא ניחן בכשרון מוזיקלי מפותח, ובעיתות הפנאי נהג לנגן על גיטרה. הוא למד לנגן על פסנתר באילת, וברמת-השרון המשיך ללמוד על אורגן חשמלי, אך אהב ביותר לנגן בגיטרה ובגיטרה חשמלית.

כתבה עליו המחנכת מכיתה י"ב: "זיו, צנוע וביישן - אלו התכונות עליהן עמדתי מיד בראשית הכרותי עמו. לעיתים בהתבונני בו עלה במוחי הפסוק משירו של ביאליק: יהי חלקי עמכם ענווי עולם". היתה בו תכונה שאיננה אופיינית בדרך כלל לגיל הנעורים המרדן: לקבל את הדברים - גם הבלתי נעימים - ברוח טובה, בחרש, לא מתוך כניעות, אלא מתוך פתיחות והבנה... למרות זאת היה מרדן, מרדן חיובי, שובב, מלא קסם נעורים שאהב לעשות מעשי קונדס וגידל את שערו.

כתב עליו חבר נעורים: "... לפני שהכרתי מישהו אחר, כבר היה לי חבר בכיתה, זיו, שתמיד חיפש דברים חדשים, הרפתקאות חדשות, לא התנגד להכיר חבר חדש. זיו נכון היה לנסות הכל, לקחת כל סיכון בלא היסוס. ביחד ביצענו תעלולים ומעשי קונדס (ברחנו יחד משעורים), הלכנו יחד לים או שמענו מוזיקה. זיו חיפש ומצא את הכייף בכל מקום, בכל דבר. הרפתקאות, גיוון, סיכון - כל אלה עשו את הכייף אצל זיו. הכל הוא ידע לקחת ברוח טובה, אף פעם לא ראיתיו מתרגז. אצל זיו תמיד מצאתי משהו מיוחד, תמיד היו לו רעיונות חדשים, רצון לנסות, לא היתה שגרה אצלו, שינוי רדף שינוי...".

בקיץ של שנת 1982 נסע זיו עם משפחתו לטיול באירופה. הוא היה מלא רשמים ומוקסם במיוחד מאפשרויות הקנייה הרבות בתחום המוזיקה שכה אהב.

לאחר סיום לימודיו גויס לצה"ל והוצב לשרת בחיל ההנדסה. כתב עליו מפקדו: "... רק לפני שבועות מספר התגייסת לצה"ל ולפני זמן קצר הגעת ליחידה וכבר חבריך יכולים להעיד על הרצון והנכונות שגילית לתרום את המירב ביחידת השדה. הגעת אלינו עם נתונים אישיים גבוהים, על דף הקליטה שלך כתוב "חייל טוב מאוד". היית חייל שקט וקיבלת את הכל כמובן מאליו. עשית מאמצים רבים להתגבר על הקשיים הפיזיים האופייניים לתחילת הדרך במסלול ההכשרה הצבאית. ביום האחרון, בטרם יציאה לחופשת השבת ציינת בפני חבריך את סיפוקך מהשיבוץ שלך ולכולם היה ברור שהחלטת לתרום את מירב מאמציך לצבא..."

ביום כ"ג באדר א' תשמ"ד, 26.2.1984 נפל זיו בעת שירותו הצבאי והוא בן י"ח שנים.