תפריט נגישות

רס"ר ירחמיאל ירח אופק וולמן ז"ל

ירחמיאל אופק
בן 48 בנפלו
בן מינה ושלמה
נולד בתל אביב
בכ"א בשבט תרצ"ב, 29/1/1932
התגורר במעוז חיים
שרת בחיל הנדסה
יחידה: י"פ חה"ן צפון
התגייס ב-1.1.1950
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ב בחשוון תשמ"א, 22/10/1980
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קיבוץ מעוז חיים
הותיר: אשה-פנינה, בת-שלומית, בן-טל ואחות

קורות חיים

בן מינה ושלמה וולמן ז"ל, נולד ביום כ"א בשבט תרצ"ב (29.1.1932) בתל-אביב. הוריו, ילידי פולין, עלו לארץ בשנת 1920 בגלי העלייה השלישית, מתוך מניעים ציוניים. במשך כמה שנים גרו בבאר יעקב ואביו של ירח עבד כפועל שכיר במחנה הצבאי של הבריטים בסרפנד. כשהוקמה המושבה החדשה "עיר שלום", הנקראת היום רמת השרון, קנו ההורים חלקת אדמה במושבה ועברו לגור באוהל דל, בין פרדסים וריכוזי בדווים, שעַיינו את המתיישבים היהודים. ברמת השרון נולד ירח, בן יחיד להוריו, לאחר שתי אחיותיו התאומות שנולדו שמונה שנים לפניו.

ירח גדל ברמת השרון, ושם למד בגן הילדים ואחר-כך בבית-הספר המקומי עד כיתה ה'. מספר הילדים במושבה היה קטן, ולכן למדו בכיתה אחת ילדים בגילים שונים. לאחר כיתה ה' עבר ירחמיאל ללמוד בבית-הספר "אליאנס", שהיה על גבול יפו תל-אביב. אבל ירח לא החזיק מעמד במסגרת הנוקשה ובמשטר התקיף ששרר בבית-הספר, ולאחר שנתיים ימים עזב. הוא רצה ללמוד בבית-הספר הימי בחיפה, אבל הלימודים בבית-הספר הימי חייבו מגורים בתנאי פנימייה ומשפחתו של ירח הייתה דלת אמצעים ולא יכלה לשאת בנטל הכספי הכבד, וירח חזר הביתה.

כחניך בתנועת "הנוער העובד" שאף ירח לחיות בקיבוץ, ולאחר מאבק מלווה בוויכוחים קשים עם הוריו - שהיו זקוקים לעזרתו במשק החקלאי שלהם - יצא ירח להכשרה, והצטרף לחברת הנוער שיצאה לקיבוץ מעוז חיים. לאחר שנתיים התאחדה חברת הנוער עם המחזור הראשון של בני המשק, וירח היה לחבר קיבוץ מן המניין.

בשנת 1950 הוא התגייס לצה"ל עם כל בני כיתתו. הוא רצה להגשים את חלומו הישן ולהצטרף לחיל-הים, אבל הוצב בחיל-ההנדסה, משום שידע לעבוד בכלים חקלאיים כבדים (אלה היו אמות-המידה באותם הימים). ירח נשלח לקורס מש"קים ולקורס חבלה ממושך, שכלל גם קורס מ"כים ומד"סים, ולאחר שסיים את הקורסים הוצב להדריך בקורסי חבלה בבית-הספר של חיל ההנדסה.

לאחר השחרור מצה"ל חזר ירח למשק והשתלב בענף הפלחה. הוא התבלט ביחסו הרציני והמעמיק, ברמת ביצוע העבודות ובכושרו המכני והארגוני. ירח היה חקלאי בנשמתו. את המסורת של איש אדמה הביא איתו מבית הוריו.

בשנת 1960 יצא ירח לשליחות מטעם הקיבוץ המאוחד ויחד עם אשתו פנינה ניהל בדרום צרפת חוות הכשרה חקלאית. בחווה זאת הכשירו גרעינים מתנועת "דרור" לקראת עלייתם להתיישבות בארץ ובמגמה להשתלב בחיי הקיבוץ. לבני הזוג אופק הייתה בחווה עבודה רבה אך מלאת סיפוק ועניין. בשנת 1963 הם חזרו לארץ.

בשנת 1965 ביקש ירח שנת חופשה מן המשק ויצא להגשים את חלומו הישן - לעבוד על הים. הוא עבר קורס חובלים על אחת מאוניות הקיבוץ המאוחד, בשלבו עבודה עם לימודים. כשחזר אחרי שנה למשק, הוא קיבל על עצמו את ניהול המוסך של מעוז חיים. במשך השנים הרחיב ירח את השכלתו בתחומים רבים, והשתתף בקורסים קצרים וארוכים.

בשנת 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, נשלח ירח מטעם הקיבוץ לסייע לקיבוץ הצעיר "גלגל", שאך זה התאזרח והיה ליישוב של קבע. במשך כשנה - למעט תקופת שירותו במילואים במלחמת יום הכיפורים - הוא שהה במחיצתם של חברי הקיבוץ הצעירים. במרצו הרב החל ירח בתנופת פיתוח של המשק הצעיר, והכין את התשתית למשק של קבע. כשחזר למעוז חיים, הוטל עליו להיות מרכז המשק במשך ארבע שנים. מיד לאחר סיום תפקידו זה הוא יצא ללמוד בקורס למינהל עסקים במדרשת רופין, והיה אמור להתחיל בניהול מפעל הפלסטיקה של מעוז חיים.

במלחמת יום הכיפורים הצטרף ירח ליחידה קטנה ומובחרת, ששירתה מאז מלחמת ששת הימים ברמת הגולן. אף שהיה חדש ביחידה, השתלב עד מהרה בין המפקדים ו"כשהיה לוקח את היחידה לידיו היה כל העסק זז כמו מכונה משומנת, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית". אחד מתפקידיה של היחידה היה לפרק מוקשים סוריים ישנים, כדי להכשיר אדמות חקלאיות ליישובי רמת הגולן. בחודש אוקטובר 1980 נקרא ירח לשירות מילואים והוטל על היחידה לפנות שטח ממוקש.

ביום י"ב בחשוון תשמ"א (22.10.1980), תוך כדי פינוי המוקשים, התפוצץ לידו מוקש סורי נגד רכב והוא נפל בעת מילוי תפקידו יחד עם חברו יהודה לופי מקיבוץ שריד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין של קיבוצו מעוז חיים. הוא השאיר אחריו אשה, בת ובן ואחות. חברי המשק ומשפחתו הוציאו לאור ספר לזכרו, ובו מסופרים קורות חייו של איש עבודה, טיפוס של "צבר" מחוספס, מיישיר דיבור ומיישיר מבט. איש משפחה אוהב ואהוב. איש שיחה בעל חוש הומור נפלא, שהיה קשור קשר עמוק לביתו - מעוז חיים.

וכך כותבים על ירח חבריו בקיבוץ: "האיש עם התנופה הבלתי נלאית, שאינו מרפה ואינו מרים ידיים בכניעה לעובדות. אדם שהמילה "אי אפשר" אינה בלקסיקון שלו. איש עשיית-תמיד, הדוחף קדימה-קדימה". "ירח, האדם שתמיד הייתה לו מלה טובה לשעת צרה עם הלצה וחיוך. ידע לעזור בלי לתת לזולת הרגשה שעשו לו טובה". "הכוח להחליט ולבצע היה כל כך גדול אצלו, שהוא היה דוגמה של בונה התיישבות".

ומפקד היחידה שלו כותב, במכתב תנחומים למשפחתו: "ראשון בין ראשונים היה ביחידתו, שהיא יחידה התנדבותית, ושימש דמות למופת בתוכה. משכמו ומעלה היה"!

בניית אתרים: