תפריט נגישות

רב"ט חיים שחם שטיינברג ז"ל

חיים שחם
בן 27 בנפלו
בן הינדה וישעיהו
נולד בגרמניה
בכ"ה באב תש"ו, 22/8/1946
התגורר ברמת השרון
שרת בנח"ל מוצנח
יחידה: גד' 71
התגייס ב-ינואר 1965
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: דאר סואר, ראש הגשר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה ובת, הורים ואחות

קורות חיים

חיים, בן הינדה וישעיהו, נולד ביום כ"ה באב תש"ו (22.8.1946) בפליקסרהוף שבגרמניה. לאחר הולדתו עלתה משפחתו ארצה והתגוררה בגבעת שמואל. כאן סיים שלוש שנות לימוד בבית הספר היסודי ומשעקרה משפחתו מגבעת שמואל לרמת הטייסים, השלים את לימודיו היסודיים בבית הספר על שם צבי שפירא. הוא היה ילד מופנם, הרבה לבלות עם עצמו ורחק מילדים בני גילו. מעולם לא ישב בחוסר מעש, ותמיד עסק במשהו. כן הרבה לקרוא ולהרחיב את ידיעותיו בנושאים שונים. לא פעם תמהו חבריו לספסל הלימודים, כשהיה שואל שאלה או חוקר את המורה לפשר דברים, שלא התאימו למה שקרא בספר. אך הוא מעולם לא שאל כדי להתרברב או להפגין בקיאות, אלא מתוך תמימות ורצינות ומתוך שאיפה להבין ולדעת.

הוא היה נער אינטלקטואלי ותמיד נחשב כתלמיד הטוב שבכיתה. מוריו זוכרים אותו כנער,סקרן וצמא-דעת. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים עבר לבית-הספר התיכון ט' וסיים י"ב כיתות במגמה הביולוגית, מגמה שלא משכה אותו במיוחד, אבל העידה על גישתו ללימודים ועל שאיפתו לקנות דעת בתחומים רבים ככל האפשר. הוא אהב את משחק השח-מט ולמד את מהלכיו מתוך ספרים ומתוך משחקים רבים, ששיחק עם חברים.

הוא היה בן אוהב ומסור להוריו ואח דואג ועוזר לאחותו הצעירה ממנו. תמיד היה אהוב על חבריו הרבים בזכות יושרו וענוותנותו ובזכות מזגו הטוב. מנעוריו היה חובב ספורט ואהב בעיקר לשחק בכדורגל ובטניס-שולחן. בילדותו סבל ממחלת הפרקים, שהגבילה אותו מבחינה גופנית. כשעמד על סף גיוסו לצבא, רצה לשרת ביחידה קרבית, משהגיעו התשובות הרפואיות והן שליליות, לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לשנות את רוע הגזרה.

חיים גויס לצה"ל בסוף ינואר 1965 והתנדב לנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות המפרכת עבר קורס מ"כים חי"ר ואחריו השלים קורס צניחה. בכל האימונים הקשים לא נשבר ולא התאונן. כשנשאל פעם "למה לך כל זה" הרי בנקל תוכל להוריד את הפרופיל הרפואי שלך?"' השיב: "אם כולם יעשו כך מי ילחם?"' הוא היה חייל טוב, מסור ונאמן לתפקידו. תמיד השתדל לבצע את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר. גם במשך תקופת שירותו לא נטש את תחביביו ולא ויתר על אהבתו הגדולה לספרים, ובפלוגתו הילכה השמועה שחיים קורא בלילה לאורה של סיגריה.

במרס 1967 שוחרר חיים מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים. כשנרשם לאוניברסיטה בחר פעם נוספת במקצוע שהיה זר לו לחלוטין - כלכלה וסטטיסטיקה.

בשנת 1969 נשא אישה והקים לו בית. בד בבד עם לימודיו יצא לעבודות שונות לפרנס את משפחתו. הוא לא בחל בשום עבודה וכל אשר עשה, עשה ברצון ובשלמות, ללא דופי. כשנולדה בתו לא היה גבול לשמחתו ולאושרו. הוא היה אב ובעל למופת וחיי המשפחה התנהלו באושר ובאהבה. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת תל-אביב התקבל לעבודה ברשות הנמלים. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס חיים ונשלח לסיני עם יחידתו. לאחר שהשתתף בקרב ההבקעה ובחציית תעלת סואץ, הוצב עם יחידתו בדוור-סואר.

ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) בשעות אחר הצהרים נכנס כוח מצרי מוטס במסוקים לאזור דוור- סואר. חיים, שהופקד על המקלע, יצא מהבונקר כדי להשיב באש ואז נפגע ונפל.

הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "חיים היה מוותיקי היחידה והשתתף בכל המשימות שהוטלו עליה, עד יום נפילתו. בזכות יושרו, כושרו, חביבותו ויחסו החברי היה אהוד על כל חיילי מחלקתו".

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה מדברי בני המשפחה, חברים וידידים על דמותו.

בניית אתרים: