תפריט נגישות

רס"ן שאול לוי אהרון ז"ל

שאול לוי
בן 25 בנפלו
בן כתון ועבדול-נבי
נולד בעירק
בו' בניסן תש"ח, 15/4/1948
התגורר בבסיס ח"א רמת דוד- שיכון משפחות
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 69
התגייס ב-נובמבר 1965
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סוריה
באזור סוריה
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה ושני בנים, הורים, אח ושתי אחיות
בעל עיטור העוז

קורות חיים

שאול, בן כתון ועבדול-נבי, נולד ביום ו' בניסן תש"ח (15.4.1948) בעיראק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. הוא למד בבית-ספר יסודי בחולון ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון על-שם הולץ בתל- אביב, במגמה של מכונאות מטוסים. שאול היה תלמיד מצטיין, חרוץ ושקדן, ואהוב על מוריו ועל חבריו. הוא נמנה עם חניכי תנועת "הצופים". מנעוריו נמשך לבו לענייני תעופה והוא הרבה לקרוא בנושא זה. הוא היה נבון ומהיר תפיסה, בוחן כל דבר ביסודיות, בעל כוח רצון ועקשן, ומקפיד למלא כל משימה ולעמוד בכל אתגר שהציב לעצמו. מלא מרץ היה, נועז ואמיץ לב, והצטיין בביטחון עצמי רב, שלא הייתה בו שחצנות, אלא קור-רוח והתנהגות שקולה. מטבעו ניחן בפשטות ובכנות, בשמחת חיים ובאהבת החיים. אדיב היה, מנומס ונעים- הליכות. חבריו חיבבוהו מאוד בזכות יושרו, כנותו ומצפוניותו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב.

שאול גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1965 והתנדב לשרת בחיל-האוויר. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס נווטים, ובקורס זה היה חניך מצטיין. הוא שירת כשישה חודשים כנווט בטייסת תובלה (במטוסי "נורד") ואחרי-כן שירת כנווט במטוסי "ווטור". הוא נמנה עם המשרתים בצבא הקבע. על השתתפותו במלחמה בשנת 1967, הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". בתחילת שנת 1969 נשלח לארצות-הברית כדי להשתלם בקורס לנווטים במטוסי "פאנטום" ובאותה שנה נשא לאישה את חברתו דובה. כשחזר ארצה היה מראשוני טייסת ה"פאנטומים" הראשונה, מראשוני מדריכיה, וסגן שני למפקד הטייסת. לפניו לא זכה נווט בטייסת למלא תפקיד בכיר כזה. הוא היה קצין אחראי ומסור לתפקידו, דאג לחייליו והיה אהוב עליהם מאוד. בימי מלחמת ההתשה, בשנת 1970, הצליח להנחית באחד מבסיסי החיל בדרום הארץ מטוס שנפגע והחל לבעור. הוא התכונן ללמוד בטכניון בחיפה, בפקולטה לאלקטרוניקה, וכבר עמד בבחינות המיון לשנה האקדמית תשל"ד. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח שאול לגיחות מבצעיות, כדי לסייע בבלימת כוחות האויב ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל בקרב. הוא תקף במטוסו סוללת טילים בסוריה, נפגע באש האויב ונהרג במקום. על גילוי גבורה במילוי תפקידו הקרבי, תוך חירוף נפש, הוענק לו "עיטור העוז". וזה תיאור המעשה: "סרן שאול לוי ז"ל היה נווט במטוס "פאנטום", שסגן-אלוף אהוד חנקין ז"ל היה טייסו. ב-7 באוקטובר 1973 הם הובילו מבנה של מטוסי 'פאנטום' לתקיפת סוללת טילים בסוריה. במהלך זיהוי המטרה הם גילו אותה במקום שונה מהמתוכנן וקרוב מאוד למטוס. למרות זאת, ביודעם את חשיבות המבצע, החליטו לצלול, כדי לתקוף את המטרה. אולם בגלל הירידה לרום נמוך מדי, נפגע כנראה מטוסם מאש נגד- מטוסים והתרסק. סגן-אלוף אהוד חנקין ז"ל וסרן שאול לוי ז"ל גילו בפעולה זו אומץ-לב, קור-רוח ודבקות במטרה". תחילה נחשב שאול כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אב, אם, אח ושתי אחיות, בנו השני נולד אחרי מותו, ונושא את שמו יניב- שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.

לאחר שהוענק לו "עיטור העוז" פורסמה בעיתון חיילי ישראל "במחנה" רשימה לזכרו בשם "הפאנטום פגע ונפגע". ביום חיל-האוויר תשל"ה ראה אור בעיתון הערב "ידיעות אחרונות" הראיון עם שאול, שהיה אמור להופיע בשנת 1970, אך קטעים ממנו נמחקו בשל סיבות ביטחוניות.

בניית אתרים: