תפריט נגישות

סגן יואל פוזיאלוף ז"ל

יואל פוזיאלוף
בן 33 בנפלו
בן יעל ומיכאל
נולד ברמת גן
בג' בחשוון ת"ש, 16/10/1939
שרת בחיל הלוגיסטיקה
יחידה: מרכז הובלה 6900
התגייס ב-אוקטובר 1957
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ב באדר א' תשל"ג, 24/2/1973
מקום נפילה: נחל ים
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה ושתי בנות

קורות חיים

נולד ב-16 באוקטובר 1939 ברמת-גן להוריו, יעל ומיכאל. למד בבית הספר "המתמיד" ברמת גן ועבר לבית הספר החקלאי בפרדס חנה.

בשנת 1962 התחיל לעבוד ב"אגד" ועבד במשך ארבע שנים בקו תל-אביב באר שבע. בשמשו נהג בתיור-טיול הכיר את נינט ובני הזוג התחתנו תוך חודשיים מיום היכרותם. הם עברו לגור ברמת השרון. כעבור שבעה חודשים נפצע יואל בתאונת דרכים בשעת נהיגה באוטובוס ונגרם לו שבר בגולגולת. תאונה זו השפיעה עליו קשות ושינתה את מהלך חייו.



צריך היה להאריך ימים, מכיון שידע לקיים מצוות כיבוד אב ואם, ככתוב: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך", אולם על אף קיום המצוה החשובה, מלאו לו 34 שנים בסך הכל.

בחרדת קודש היית עומד ומשוחח עם אביך. מבטי אהבה שלחת אליו, מהולים בכבוד ובהערצה. היית ער למוצא פיו, קיימת כל שליחות ותפקיד שהטיל עליך. ידעת, כי הוא המדריך, המחנך המכוון את דרכיך - כותבת על נושא זה אחת ממכרותיו.

והנה יום מר ונמהר אשר חולל שינוי מרחיק לכת ויסודי בכל מהלך חייו - תאונת דרכים בעת נהיגה באוטובוס וכתוצאה מכך שבר בגולגולת. מובן שכושרו הקרבי ירד פלאים ובשל כך הועבר לחיל תובלה במלואים. הוא חש איכשהו שלא יאריך ימים ומותו קרוב. כך התבטא לפני אשתו האהובה ולפני ידידיו הקרובים. הוא גם הסיק מסקנות ברוח זו ממצבו, מכיון שלא יחיה עוד זמן רב, אין טעם לחסוך ויש לחיות חיי רווחה. בהתאם למסקנה זו מכר את דירתו בשנת 1969, רכש מגרש ברחוב למרחב ברמת השרון, נטל הלוואות ובנה במו ידיו בית לתפארת. לא הסתפק בהשג נאה זה כשלעצמו והחליט להכנס לעולם העסקים. פתח ביחד עם אשתו חנות לבגדי ילדים שהפכה עד מהרה לשם דבר. תוך כדי כך הספיק לסיים קורס קציני מילואים לאחר שהצליח לשכנע את הועדה הרפואית, כי הוא נמצא בכושר טוב. הוא היה בעל רעיונות מקוריים ששאף להגשימם, אולם לא יכול היה להתגבר על חששותיו שאמנם ימות צעיר. בשל כך רצה להספיק תוך פרק זמן קצר מה שהאחרים מספיקים תוך עשרות שנים.

אחת התגובות המענינות ביותר לחששותיו מפני מותו הקרוב היתה סירובו לנסוע בכלי רכב, בו נהג מישהו אחר. אשתו, אותה אהב למעלה מכל מידה וגבול, ניסתה להשפיע עליו ולגרש את חששותיו המוזרים או לפחות שבל יתייחס אליהם ברצינות כה רבה.

הגורל רצה אחרת.

בפברואר 1972 נקרא יואל לשירות מילואים, כדי לשמש נהג נספח ליחידת קישור של האו"ם ברומני, זאת בשל שליטתו הטובה בשפה האנגלית. באחת החופשות הציע לו אחד מחיילי היחידה, שנסע לתל אביב לחופשה, "טראמפ". ברשותו היתה מכונית חדשה שהיתה שייכת לאביו. יואל היסס לקבל את ההצעה, מכיון שרצה תמיד לנהוג בעצמו ורק כך חש טוב במכונית. לבסוף ויתר על עקרונו המקודש וקיבל את ההצעה. זאת כנראה משום שגם חברו שלו ליחידה, איש מלואים, הצטרף לנסיעה. והנה ליד נחל ים בסיני נגרמה תאונה, שתי מכוניות התנגשו זו בזו ישירות: יואל נהרג ושני הנוסעים האחרים נפצעו ומאוחר יותר החלימו. הדבר קרה ב-24 בפברואר 1973.

בניית אתרים: