קורות חיים
שמואל בן פרומה ושלום נולד ביום ג' בכסלו תש"ח, 16.11.1947, ברמת גן. בהיותו בן ארבע התייתם מאימו ולאחר שנה וחצי אביו נישא בשנית לדורה, שגידלה אותו כאימו לכל דבר.
בהיותו בן עשר, המשפחה עברה להתגורר ברמת השרון - אז מושבה חקלאית קטנה. הוא למד בבית הספר היסודי ע"ש "אוסישקין" ואת לימודי התיכון סיים בביה"ס תיכון "השרון" במושבה.
שמואל היה ילד ג'ינג'י בצבע שיערו ונמשיו, כך גם באופיו. תלמיד שהשקיע בלימודים והיה פעיל מבחינה חברתית.
באמצע נובמבר 1965 גוייס לצבא - יום אחד לפני יום הולדתו. התנדב לחיל-הים ונשלח לקורס חובלים. לאחר מלחמת ששת הימים, למרות שעמד לקראת סיום הקורס, ביקש לעבור לשריון, משום שהתאכזב ממעורבות החיל במלחמה.
החלטתו היתה נחושה, למצוא בצבא מסגרת אחרת שבה יוכל להוכיח את יכולתו, לגלות ולממש את כישוריו הטבעיים.
בסוף יולי 1967 עבר לחיל השריון ולאחר שעשה הסבה חיילית, שובץ כמפקד מחלקת טנקים בחטיבת שריון בסיני. בהמשך שירותו הגיע לתפקיד סגן מפקד פלוגה וצויין כמפקד שביצע בדייקנות ושלמות את המשימות שהוטלו על יחידתו. הוא הצליח להביא את היחידה שבפיקודו לרמה מקצועית גבוהה באימונים והן בפעילות מבצעית.
בשנת 1968 השתחרר משירותו הסדיר והחל לעבוד כמאבטח במטוסי "אל-על", במסגרת שירות הביטחון הכללי.
בשנים אלה התנהלה מלחמת ההתשה בתעלת סואץ, מלחמה קשה עם נפגעים והרוגים בכל יום. קצינים משירות המילואים נקראו לחזור לצבא. שמואל החליט להתנדב לשירות נוסף, במסגרתו סיים קורס מפקדי פלוגות והוצב כמפקד מוצב המזח בגזרה הדרומית בתעלה.
בתום שנת השירות השתחרר, חזר לעבוד בביטחון והיה שותף בהקמת מערך האבטחה בשדה התעופה בן-גוריון, שימש בתפקיד מפקד תורן.
בנוסף לעבודתו החל את לימודיו באוניברסיטת תל-אביב: לימודי פסיכולוגיה ופילוסופיה. באוגוסט 1972 נשא לאישה את דפנה חברתו. הם התגוררו בראשון לציון והחלו לבנות את ביתם ברמת השרון, ליד בית הוריו.
בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים, שהה בחופשה משפחתית בהולנד ומיהר לחזור לארץ ב- 8/10. בהגיעו לישראל, בלי להפרד מאימו ואחיו, יצא לחפש את יחידת המילואים שלו בה שירת כמפקד פלוגה. כיוון שיחידתו כבר לחמה בסיני, שובץ שמואל בכח שריון שנבנה מאנשים נוספים שהגיעו מחו"ל - "כח נתי" ונשלח להילחם ברמת הגולן.
במגרת "כח נתי" קיבל פיקוד על אחת הפלוגות ולחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן.
ביום ט"ז בתשרי תשל"ד, 12.10.1973, באיזור הכפר נסג', נקלע הכח למארב סורי - הטנק של שמואל נפגע פגיעה ישירה. הוא וכל אנשי צוותו נהרגו.
בנפלו הועלה לדרגת רס"ן, נקבר בקבר זמני בעיר נהריה ולאחר שנה נערכה הלווייתו והועבר לקבורה בקרית שאול.
במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "רס"ן שמואל אבישאול היה מפקד פלוגה אמיץ, תכליתי ובעל יוזמה. נפגשנו על נגמ"ש הפיקוד בלילה שלפני הפריצה וראיתי עד כמה הוא רוצה לתרום את חלקו לעם ישראל במלחמה נוראה זו".
שמואל נולד כמעט עם המדינה וניסה לתרום להצלתה.