קורות חיים
בן זאב והניה. נולד ביום ט' באב תרצ"ו (28.7.1936) במושב עין ורד. כשהיה בן שלוש עקרה המשפחה לכפר סבא ואחר כך להרצליה, שם סיים לימודיו בבית הספר היסודי ע"ש ויצמן ולאחר מכן בבית הספר התיכון שבהרצליה. רן גדל בבית ציוני וחונך לאהבת הארץ והעבודה.
היה ילד ערני וחברותי. אהוב ומקובל על כולם. אהב לטייל בארץ והיה חבר בתנועת "הנוער העובד", אך יותר מכול אהב את הטיס. הוא נטל חלק פעיל בגדנ"ע אויר וכבר לפני שגויס לצה"ל הטיס "פייפרים" מעל שמי הרצליה.
באוגוסט 1954 גויס לצה"ל והתנדב לקורס טיס, שסיימו בהצלחה. בשנת 1956 הוצב לאחת מטייסות הקרב שבחיל האויר ואחר כך שימש כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה של החיל, ובאותה עת הועלה לדרגת סרן. בתום פרק ההדרכה חזר לשרת כטייס קרב בטייסת. באותה עת נשא אישה. בשנת 1967 סיים ללמוד בטכניון הנדסת חשמל. הוא נטל חלק במלחמת ששת הימים, ובבסיס שבו שירת היה הראשון שהמריא לאחר מתן האות לתקיפה בסיני.
בתום לימודיו בטכניון השתלב במערך הטכני של חיל האויר, בתחום האלקטרוניקה. בשנת 1970 קיבל את הפיקוד על בית הספר לאלקטרוניקה, בבית הספר הטכני של חיל האויר. בשנת 1972 עבר לשרת כטייס ניסוי בכיר. הוא נטל חלק במלחמת יום הכיפורים ועסק במשימות הטייסת שבה היה מוצב. רן הצטיין בכישרונו לשלב את שני תחומי התמחותו - הטיס וההנדסה - והדבר ניכר בעבודה הטובה שעשה, ומפקדיו העריכו אותה.ביולי 1976, כשהוא בדרגת סגן אלוף, פרש לגמלאות והמשיך לשרת במילואים בחיל האויר.
רן היה אדם אופטימי מטבעו, שחונן בהבנה מעמיקה, כושר ניתוח קר ובמידה ידועה של תום ונאיביות. שלמות זו שבאופיו ניכרה גם בגישתו לדברים שעשה - תמיד מתוך הכרה מלאה וביטחון גמור בבחינת הדרך.
ביום י"ח באלול תשל"ח (20.9.1978), בתום תרגיל מילואים, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקרית שאול. השאיר אחריו אישה, שתי בנות, אב ואח.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אופיו ומזגו האופטימי וחוש ההומור המיוחד שלו חיבבוהו על כל חבריו ויצרו תמיד אוירה טובה. פעמים מספר הצטלבו דרכינו בחיל האויר, ותמיד נפגשתי באותו רן - לבבי, נעים ורציני שמעניין להימצא במחיצתו. נכונותו לכל משימה, גישתו ודרך התייחסותו לזולת יצרו כלפיו הערכה רבה והנאה בעבודה המשותפת אתו. גם לאחר שסיים את שירותו הסדיר והשתלב בעבודתו האזרחית, נענה תמיד לכל קריאה ברוח טובה וברצון לעשייה".