תפריט נגישות

סמ"ר אורי שרגא פרידמן ז"ל

אורי פרידמן
בן 21 בנפלו
בן רחל ומשה-יוסף
נולד ברמת השרון
בכ"ט באב תשל"ה, 6/8/1975
התגורר ברמת השרון
שרת בחטיבת הנח"ל
יחידה: גד' 932
התגייס ב-אוגוסט 1994
נפל בפעילות מבצעית
בכ"א בניסן תשנ"ו, 10/4/1996
מקום נפילה: מוצב כרכום
באזור לבנון
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 2, חלקה: 18, שורה: 2, קבר: 6.
הותיר: הורים, אחות - טלי ואח - איתן

קורות חיים

בן רחל ומשה יוסף. נולד ביום כ"ט באב תשל"ה (6.8.1975) ברמת-השרון. בן שני למשפחה בת שלושה ילדים. אורי למד בבית-הספר היסודי "אוסישקין" ברמת-השרון, בחטיבת הביניים "קלמן" ובבית-הספר התיכון "אלון", במגמה פיסיקלית. את כל בחינות הבגרות הגיש ברמה של חמש נקודות.

נער שקט ומופנם מעט, חכם, נבון ושנון. נאמן לערכים הומניסטיים, רגיש וקשוב לאנשים בסביבתו. היו לו תחומי התעניינות רבים ומגוונים: אהב את נופי הארץ והירבה לטייל בה, למד רחיפה וסנפלינג, רכב על סוסים והתמיד בריצה ובתרגילי כושר. בו בזמן ניגן בגיטרה והאזין למוסיקה. אהב במיוחד את שירי הרוק הכבד משנות השבעים, את ארכדי דוכין ואת להקת משינה.

היתה לאורי אהבה מיוחדת לספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה, כדרך לחיפוש משמעות והבנת מהות החיים. התעניין במיוחד בפסיכולוגיה וחשב ללמוד מקצוע זה בעתיד.

אהב מאד את מאיר שלו וקרא את כל ספריו.

בשנת לימודיו האחרונה בבית-הספר, השתתף אורי בקורס הכנה לצה"ל וזאת במטרה להבטיח לעצמו גיוס משמעותי ביחידה קרבית. בסיום כיתה י"ב הצטרף לגרעין נח"ל המיועד לקיבוץ אורטל, חתם על מסלול התחייבות למסלול שרות ארוך, הנדרש מחיילי חטיבת הנח"ל הקרבית ובחודש דצמבר 1993, יצא לקיבוץ אורטל לשל"ת מוקדם. היתה זו עבורו תקופה ניפלאה. הוא שימש בתפקיד מזכיר הגרעין, עבד בכרם, נטע חלקה חדשה של גפנים ורכש ידידים ואוהבים.

בתחילת חודש אוגוסט 1994, החל אורי את מסלול הקרבי. יצא לטירונות קרבית של חטיבת הנח"ל, המשיך במסלול האימון המתקדם, ויצא לפעילויות מיבצעיות עם הגדוד בתפקיד רגם. בתרגיל גדודי צוין על-ידי המג"ד כרגם הטוב ביותר של הגדוד, בשל הפגיעות המדוייקות, שנירשמו אי פעם. אורי נישלח להרחיב הכשרתו הקרבית בקורס מכי"ם חי"ר, קיבל דרגת רב"ט, השתלם בקורס סמלים ועלה למסלול קו בלבנון כמפקד בפלוגת מסלול של בני גרעינים. לדברי מפקדו היה אורי חייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות והקפיד לבצע כל משימה באופן מושלם. בחור שקט, אך ידע לעמוד על דעותיו.

בכל עת היה נכון לתרום מיכולתו-האישית והמקצועית. אורי היה מוכן לעשות הכל למען פיקודיו ושימש להם מופת ודוגמא אישית. איש מילואים, מבוגר ושקול, ששירת עם אורי בלבנון, תיאר את דאגתו הרבה של אורי לחייליו: "...אורי עבר מחייל לחייל ודאג, שיחבוש את כובע הפלדה ואפוד המגן. שיכנסו לבונקר ושימלאו אחר כל הפקודות והתירגולות, שמצב זה מחייב. אם, ניסה מי מהם להתחמק ולהמנע מאחת ההוראות, שיכנע אותו אורי בדרכי נועם לציית לו... "בהמשך הועלה לדרגת סמל וזומן לראיון לקצונה.

בשעה, ששימש בתפקידו כמפקד, כרץ חמ"ל, שסייר בין העמדות והרגיע את החיילים השומרים בעמדה, לאחר שהמוצב הופגז בפעם הראשונה באותו יום הופגז המוצב בשנית. אורי נפגע מרסיס מרגמה בעינו ונהרג במקום, בראשיתו של האביב, יום חג שביעי של פסח, כ"א בניסן תשנ"ו (10.4.1996) בן עשרים ואחת בנופלו.

אורי הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. הותיר אחריו הורים, אחות-טלי ואח-איתן. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר.

במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "...היכרתי את אורי, רציני, חרוץ ושקט. אדם מיוחד ובעל ערכים. מפקד, ששאף לשלמות, שעמד על שלו ולא ויתר. אורי לא ניסה להתחבב על חייליו על-ידי ויתורים, אלא דרש, בהיותו דוגמא אישית. אורי בחר בדרך הפיקוד, כדרך שבה יוכל להשפיע על חייליו וללמד אותם לא רק להיות לוחמים אלא גם להנחיל להם את אהבת הארץ - ערך שאתם הינחלתם לו. בתוך ההוויה הצבאית של הפלוגה, התבלטה דמותו של אורי, שפרט לעיתים על גיטרה וליד מיטתו תמיד מונח ספר..."

בני המשפחה וקיבוץ אורטל הוציאו לאור חוברת זיכרון והקימו לזיכרו פינת הנצחה בכרם הקיבוץ, ברמת-הגולן.

בניית אתרים: