תפריט נגישות

רס"ן בועז מוטס ז"ל

בועז מוטס
בן 29 בנפלו
בן שושנה ויהודה
נולד בירושלים
בכ"ז באב תש"ג, 28/8/1943
התגורר ברמת השרון
שרת בחטיבת הצנחנים
התגייס ב-מאי 1961
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ט בסיון תשל"ב, 1/6/1972
מקום נפילה: דרום הארץ
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 1, שורה: 8, קבר: 6.
הותיר: אישה - חיה ושתי בנות - אילת ואוסנת

קורות חיים

רב סרן בועז מוטס נולד ב-28 באוגוסט 1943 בשכונת שערי צדק בירושלים להוריו, שושנה ויהודה. למד בבית ספר תחכמוני בירושלים ואחרי כן בבית ספר "מעלה" וב"אורט" ירושלים. ב-1960 התגייס לצה"ל. בקיץ 1963 נשא לאשה את חיה, שילדה לו שתי בנות, אילת ואוסנת. ביולי 1970 עבר עם משפחתו לרמת השרון. נפל בראשון ביוני 1972 (י"ט בסיוון תשל"ב).



בן לאחת המשפחות הוותיקות בישוב, על משפחתו נמנה רבי יהושע שטמפפר, ממיסדי פתח תקוה. סבו מצד אמו היה המוכתר של שכונת "ימין משה". אביו מורה ומנהל בית ספר במשך עשרות בשנים ושימש מורה בגליל העליון, בראש פינה, ביסוד המעלה, בפתח תקוה ובבית שמש.

משבא תור הגיוס החליט בועז ליטול על עצמו את אחת המשימות הקשות ביותר והתנדב לחיל הצנחנים. הוא שרת כשנה בלבד כשנפצע באחת הצניחות ונזקק לטיפול רפואי ממושך. עוד לפני פציעתו עבר בהצלחה מבדקי קצונה וכאשר הוזמן להשתתף בקורס הוא היה כבר פצוע. כדבר מובן מאליו נטו לשחררו מן הקורס הקשה, אולם הוא הצליח לשכנע את הועדה הרפואית שתתן לו להשתתף בקורס ואכן בקשתו המיוחדת במינה נתקבלה. כך סיים ביולי 1963 קורס קצינים בהצלחה מלאה.

בשנת 1965 השתחרר מצה"ל, אולם קשריו עמו היו חזקים מדי, מכיון שמצא סיפוק עמוק בשירות והמפקדים שלו לא היו מוכנים לוותר על הקצין אשר חונן בכשרונות בלתי רגילים. הוא הוצב כקצין מטה בחטיבה ירושלמית. מכיון ששאיפותיו למלא תפקיד אחראי יותר ויותר לא ידעו גבול, לא היה מוכן להשלים עם העובדה שאין הוא משמש בפועל איש חי"ר, לכן ביקש לחזור לצנחנים. בקשתו נענתה מתוך הערכה והוא חזר לחיל הצנחנים, תחילה כמדריך טירונים ולאחר מכן במבחן האש החמור ביותר במלחמת ששת הימים, באיזור ראס אל נקב ובסביבת שארם-א-שייך.

לעולם לא הסתפק בידע הצבאי אשר רכש, תמיד רצה להשתלם עוד ועוד ואחרי מלחמת ששת הימים סיים קורס מפקדי פלוגות והועלה לדרגת סרן. הוא נטל חלק פעיל במבצעים צבאיים קשים ביותר כגון מרדפים אחר מחבלים הן בערבה והן בבקעה. שרת כקצין מבצעים במפקדת קצין צנחנים ראשי וגם במוצב הנודע בשם "המזח" ומאוחר יותר נתמנה למפקד פלוגה בקורס מ"כים של נחל מוצנח. בשל נסיונו הבלתי-רגיל והמגוון ובשל כשרונותיו הבולטים הועבר לבית הספר לקצינים כדי לשמש בו מדריך והועלה לדרגת רב סרן.

בראשון ביוני 1972, חודש ימים לפני שעמד לסיים את תפקידו בהצלחה גדולה נהרג מפליטת כדור שנורה מנשקו של חבר להדרכה.

המפקד בנימין גרוס שנמנה על סגל בית הספר לקצינים כתב בין השאר: "בועז שאף לשלמות בכל עשיה, בתרגילים המחלקתיים והכיתתיים, בהערכות, באימונים גופניים, בקיטלוגים. תרגיל נחשון בוטל, מכיון שמערכת החבלה לא היתה מושלמת והתרגיל לא הסתיים עד אשר עשינו אותו פעם שניה ובצורה השלמה שהניחה את דעתו. בועז שאף ללמוד, לדעת ולהבין כל נושא שהוא. את תורת הלחימה ידע מנסיונו הרב על בוריה ואת כל התרגולות הטכניות בלחימה הכיר בצורה יסודית עד כדי כך שכל ויכוח שהיה בינינו היה מסתיים מצידו בנצחון ומצדנו בחוסר אונים. השאיפה ליושר, לאמת ולשלמות הם קווים שאפיינו את בועז. גם כלפי הממונים עליו לא היה מוכן לוותר אם החליט על דבר מסויים, אפילו אם הוא עצמו נפגע אישית. נלמד יחד את אותם הערכים של יושר, שאיפה לשלימות הביצוע, דבקות במטרה ולויאליות שהיו למעשה קווי האופי של בועז כמפקד וכאדם".

מפקד בית הספר לקצינים כתב למשפחה: "בועז נפל במילוי תפקידו בגבול הרי ירושלים והשפלה. בזמן מנוחה בין אימון לאימון, מנוחה אשר היתה נדירה. בועז אחד הקצינים הקפדניים, המסורים הלא-וותרנים שהכרתי. בועז התעקש להתווכח איתי על מנת לקבל תפקיד קשה יותר בבית הספר לקצינים ואכן לא יכולתי לעמוד בפני בקשתו. בעד למעטה הקשיחה והקפדנות הרגשתי שיש בו נשמה עדינה ורגש רב לנעשה סביבו וביחוד בעבודתו. כל נושא שניגש אליו טיפל בו בהתלהבות וברגש רב. כל דקה פנויה הקדיש ללימודים, לקריאה, להתפתחות עצמית. אני מאלה המאמינים שהשלום יבוא מחר לארצנו, אך אני מאמין שהדרך אל השלום אינה כוללת רק מלחמות, אלא הרבה אימונים ומעשים על מנת שלא יקומו עלינו להשמידנו. ובדרך זו איבדנו יקירים וביניהם את יקירכם. היינה חזקות וישמור אתכן האלוהים".

בניית אתרים: