תפריט נגישות

רב"ט יעקב רונן וקנין ז"ל

יעקב רונן
בן 20 בנפלו
בן לאה ומשה
נולד במרוקו - מרקש
בכ"ד בשבט תש"ח, 4/2/1948
התגורר באשקלון
שרת בחיל הים
יחידה: אח"י דקר
התגייס ב-אוגוסט 1966
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ט בטבת תשכ"ח, 30/1/1968
מקום נפילה: צוללת אח"י דקר
באזור האגן המזרחי של ים התיכון
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
הותיר: הורים, 5 אחים ו-4 אחיות

קורות חיים

בן משה ולאה. נולד בשנת תש"ח (1948) במרקש אשר במרוקו.

המשפחה עלתה לארץ בשנת 1956. יעקב התחיל את לימודיו בכיתה ג' באשקלון בבי"ס כצנלסון. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד" ואחרי שסיים את לימודיו היסודיים בהצלחה הומלץ עליו להמשיך את לימודיו בבית-הספר למחוננים שבירושלים. יעקב לא הסכים ללמוד שם ואחרי שבוע עזב, כי לא יכול להיפרד מחבריו - ואף בגלל סיבות דתיות.

את לימודיו בבית-הספר התיכון על-שם אריה תג'ר סיים באשקלון במגמה ההומנית בהצלחה מרובה. מגיל שלוש-עשרה השתייך לחוג-הקליעה והיה חבר במועדון-הקליעה באשקלון, כן התעסק באתלטיקה קלה. בשעות-הפנאי אהב יעקב לצייר ציורים שקטים בצבעי שחור-לבן ואלה זכו לתצוגה בתערוכת בית-הספר. כן אהב לבנות דגמי אווירון וכלי שיט, כיוון שאהב לעסוק במלאכת-יד ובפרט בעבודות-עץ. הוא אהב לכתוב גם דברי פיוט, הרוח הפועמת בהם אינה עליזה במיוחד. הוא כתב על הטבע הנוגה בעונת החורף או הים הזועף - ונושאי השירים האחרונים מעידים על עיסוקו האחרון כאיש חיל-הים.

נוסף לתחביבים שפורטו לעיל היה עוסק באיסוף בולים, מטבעות ומדליות שזכה בהן בתחרויות שונות שהיה משתתף בהן (קליעה וספורט) ופרסים שונים שניתנו לו בסופן של תחרויות-קריאה שנערכו בבית-הספר התיכון.

עניו היה, צנוע, חרוץ ומוכשר ואוהב לעזור לזולתו - ובייחוד הצטיינה עזרתו בתחום הלימודים לאחים ולידידים. הטכסים בבית-הספר ומסיבות הכיתה היו נערכים על פי רעיונותיו, ובעבודתו תיכנן אותם ודאג להצלחתם. סדר וניקיון היו מקווי אופיו. עד היום הזה משמשים סיכומים-בכתב ומחברותיו לדוגמא בידי מוריו בסגנון תנ"כי ולעזר בקרב חבריו.

אהבת הידע היתה גדולה בלב יעקב ובמיוחד היה מחפש דברים נוספים ללמדם (נוסף למקצועות ההכרחיים). חלומו הגדול של יעקב היה להתגייס כטייס וכשניגש למבדקים עבר אותם; אך לאחר-מכן חזר בו כיוון שמקצוע זה דרש חמש שנים של שירות בצבא. הוא חשב ללמוד רפואה אחרי שחרורו מן הצבא - ולכן פנה לצוללות.

גוייס באוגוסט 1966, כחודש אחרי בחינות-הגמר, וביוני 1967 הוסמך כצוללן. כשנה שירת בבסיס בחיפה ולאחר-מכן נמנה עם הצוות היוצא לאנגליה ושם שהה ששה חדשים. גם בהיותו רחוק מביתו (ובחוץ-לארץ) לא פחתו אהבתו ודאגתו לבני-ביתו.

בכ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968), בתום שיפוצי הצוללת "דקר" והיא עושה את דרכה הביתה, בהיותה בנתיב-הים בין ג'יברלטר לחיפה, נותק הקשר עמה ושוב לא התחדש.

הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של יעקב, בשעת מילוי תפקידו יחד עם שאר הצוות, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968).

מאחר שיעקב נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת-זכרון באנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר "יד לנופלים" מבני אשקלון בהוצאת העירייה הונצח שמו. תמונתו מובאת בספר "ששה ימים ב'דקר'" של ערן שורר.

ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.

באתר: 41 33 צפון 43 29 מזרח, בעומק 2900 מטר.

זמן טביעה משוער: 25 ינואר 1968- כ"ה בטבת תשכ"ח לפנות בוקר.

בניית אתרים: