תפריט נגישות

רב"ט מאיר ספרן ז"ל

מאיר ספרן
בן 20 בנפלו
בן אטי ויוסף
נולד בקפריסין
בכ"ה באלול תש"ח, 28/9/1948
שרת בחיל הים
יחידה: אח"י דקר
התגייס ב-אוגוסט 1966
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ט בטבת תשכ"ח, 30/1/1968
מקום נפילה: צוללת אח"י דקר
באזור האגן המזרחי של ים התיכון
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים

קורות חיים

בן יוסף ואטי. נולד ביום כ"ה באלול תש"ח (28.9.1948) בקפריסין, במחנות הפליטים של המעפילים היהודים. למד בבית-הספר התיכון רמלה-לוד וסיים בו את לימודי המגמה הריאלית. השתייך לתנועת "הנוער העובד" והיה מדריך בתנועה. מאיר התעניין בעבודה מדעית ובשנת 1965 השתתף בתחרות דגמים במדעי-הטבע והמתימטיקה (על שם יוסף שפירא ז"ל ממכון וייצמן שברחובות) ולזכרו קיבל תעודה של משתתף בתחרות. שאיפתו היתה לבנות ביום מן הימים טיל אטומי. אולם למרות היותו נוטה למדע ולמתימטיקה שלח את ידו בכתיבת שירים - ובעזבונו מצויה מחברת שירים הקשורים כולם בגורלו של אדם. מחברת זו, דרך אגב, היתה מוחבאת אצלו ולא היה ידוע על קיומה עד לאחר היוודע דבר האסון. נער שקט היה מטבעו, צנוע ומאופק, אחראי לכל תפקיד שהוטל עליו. חבריו אהבו אותו על טוב-לבו ונאמנותו.

באוגוסט 1966 גויס לצה"ל והצטרף לחיל-הים. הוא התנדב לשרת בשייטת הצוללות כי ראה בסוג זה מזיגה בין שתי צורות-שירות שונות: שירות של חייל לוחם בקו האש הראשון מחד-גיסא ומאידך-גיסא שירות של איש-מקצוע. ביוני 1967 הוסמך כצוללן. את הים אהב ואת ההרפתקה, וכשבא לשרת בצוללת היה מאושר. במכתביו הביתה תיאר את עצמת חוויותיו אשר עברו עליו בגוש-המתכת המאורך של הצוללת שבה שירת. בשיריו ניכרת משיכתו לים ואת אחד מחיבוריו עוד בהיותו תלמיד בבית-הספר, סיים בזו הלשון: "לאחר מאבק עז עם גלי-הים נחלצה הספינה ושבה בשלום אל הנמל". אולי היה זה צחוק-הגורל ואולי היתה זו הרגשתו של מאיר כי הספינה אשר בה ישרת לא תיחלץ מגלי-הים ומלחיה לא ישיבוה בשלום לנמל. בשעת גיוסו לא התנגדה לכך אמו כי האמינה בבנה ובכוח החיל שאליו השתייך. מלחמת ששת הימים מצאה אותו בצוללת "תנין" כשהוא הצטיין בפעולתה. בין שאר שיריו יש שיר אחד בשם "גורלו של אדם", המצוי בשלושה מצבים - שלום, אהבה ומלחמה, "אך להמיר גורל לא יוכל האדם / כי הוא אנוש בשר ודם".

בשירו האחרון, אשר נמצא במחברת-השירים, נמצא קטע - ובו רשומות מלים וקטעי-משפטים כגון: רגלי חשו במים הרוטטים החמים / אשר את הקרבן לתוכם ספגו... / המים עולים וגואים מסביב... / המים עולים וגואים מסביב... / המלח לנחירי חודר... / אני מת -אני טובע!" דומה שהוא חש באמת את הנשקף לו בעת כתיבת-השיר. אחרי סיפוק של הצלחות שידע בימי השתלמותו באנגליה צורף לצוות הצוללת "דקר" שעמדה לשוב לנמל-הבית. אך כשזו נמצאה ביום כ"ד בטבת תשכ"ד (25.1.1968) בנתיב-הים שבין גיברלטר לישראל נותק הקשר עמה - ושוב לא נתחדש.

הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של מאיר, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיון שמאיר נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת-זכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי-"דקר" אשר בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר שהוצא לאור על-ידי עיריית לוד הוקדש עמוד לזכרו. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הונצח שמו על-ידי הבאת תמונתו.



הצוללת אח"י "דקר" נמצאה ביום שישי י"ג בסיון תשנ"ט 28.5.1999 בים התיכון.

באתר: 41 33 צפון 43 29 מזרח, בעומק 2900 מטר.

זמן טביעה משוער: 25 ינואר 1968- כ"ה בטבת תשכ"ח לפנות בוקר.

בניית אתרים: