קורות חיים
בן משה והדסה. נולד ביום ט' בחשוון תש"ח (23.10.1947) בקרית-ביאליק. בהגיעו לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי על-שם ביאליק שבקרייה שבה נולד. לאחר שסיים את לימודיו בו למד בבית-הספר התיכון שבקרית-חיים.
נטיות מיוחדות היו לו לספרות והוא עסק הרבה בקריאת ספרים. כן הקדיש הרבה מזמנו לספורט השחייה, לכדורגל, לכדורסל ולפינג-פונג והשתתף בהתלהבות בכמה צעדות. כן היה מדריך בתנועת-הנוער "המכבי הצעיר" ואחרי שסיים את קורס ההדרכה בכדורסל ב"מכון וינגייט" הדריך נוער במשחק זה.
יוסף אהב מאוד את החיים והיה שר וצוחק תמיד עד כי שירתו היתה נשמעת למרחוק. אמיץ היה ודברים שניראו לו קשים במקצת לביצוע לא הרתיעו אותו; להיפך, תמיד היה הראשון להתנדב לביצועם, וביצועו היה להפליא.
גויס לצה"ל בנובמבר 1965 ושירת בחיל-הים בצוללות. מתוך כל המקצועות בצוללת בחר בתפקיד המבוצע מתחת לפני המים שהוא מקצוע הדורש רמה אינטלקטואלית, וכושר ניתוח לדיווח הנמסר וכנות- ובדרישות אלו עמד והצליח.
במלחמת ששת הימים שירת באח"י "תנין" אשר חדרה לנמל אלכסנדריה. אחרי ש"תנין" חזרה הביתה לא סיפר את הקורות אותם בשכבם במעי-האניה ועל קרקעיתה במשך שעות ארוכות ומורטות עצבים, כשפצצות-עומק מכוונות אליהם. הימים ההם עשו רושם כביר על יוסף- אך הוא שתק ולא סיפר על נסיונותיו.
הוא התנדב לשירות הצוללות-בינואר 1967 הוסמך כצוללן ולאחר-מכן נשלח לאנגליה לשם השתלמות בצוללת "דקר" וכדי להכשיר אותה לשובה, לנמל הבית- לחיפה. באותה תקופה הותקפה אח"י "אילת" ובתוכה חלק מחבריו של יוסף.
באחד המכתבים כתב: "אנו לא נסלח להם. רק נחזור ונחזיר להם כגמולם". אך רצונו לא התגשם ובעוד הצוללת עושה את דרכה לנמל-הבית ונמצאה בנתיב הים שבין גיברלטר לישראל, נותק הקשר עם "דקר" ושוב לא נתחדש; זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך פטירתו של יוסף, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968).
מאחר שיוסף היה בין חברי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זכרון בתוך האנדרטה של אנשי "דקר" אשר בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב"דקר"" הונצח שמו וזכרו על-ידי הבאת תמונתו.
הצוללת אח"י "דקר" נמצאה ביום שישי י"ג בסיון תשנ"ט 28.5.1999 בים התיכון.
באתר: 41 33 צפון 43 29 מזרח, בעומק 2900 מטר.
זמן טביעה משוער: 25 ינואר 1968- כ"ה בטבת תשכ"ח לפנות בוקר.