תפריט נגישות

סמל יגנסי אדם רוטהנדלר ז"ל

קו"ח מתוך ספר "בנינו", רמת השרון


סמל אדם רוטהנדלר נולד ב-15 בינואר 1950, בעיר ג'ארה בפולין להוריו, חנה ויוליאן.
המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1967 ואדם נשלח מיד אחר עלייתו לאולפן בקיבוץ בית זרע בו למד עברית במשך תשעה חודשים.
אחר שחרורו מן הצבא באפריל 1971 סיים קורס לטכנאי מטוסים, במשך שנה עבד התעשיה האוירית ולאחר מכן בחנותו של אביו.
בנובמבר 1972 נשא לאשה את טובה, אותה הכיר עוד מתקופת הילדות בפולין והשתקע עם רעיתו ברמת השרון.
תורת ישראל פוטרת מחובת הגיוס למלחמה אדם שנשא אשה במשך השנה האחרונה. לפי כלל מקודש זה היה אדם פטור מהשתתפות במלחמת יום הכיפורים. נמוק נוסף יכולה היתה להיות העובדה שאשתו הצעירה אתה התחתן חודשים לא רבים לפני כן היתה בהריון.
אדם התעלם מחובתו לגבי אשתו הצעירה, טובה ובנו שעמד להוולד, מהוריו הזקנים ובפרוץ מלחמת יום הכיפורים אץ להתייצב ביחידת השריון בה שירת. לא היה זה זמן לשיקולים ולהרהורים. חיים ומוות היו מונחים על כפות המאזניים. כוחות סוריים אדירים הציפו את רמת הגולן. הם יצאו ממחבואיהם בהם התבצרו במשך שנים, מן העמדות המבוצרות מהן איימו כל הזמן על הישובים שנמצאו למטה בעמקים וכורח עליון היה לעצור בעדם.
אדם מלא תפקיד קשר באחד הטאנקים הראשונים שיצאו לקרבות הבלימה באזור נפח. הקרבות היו קשים ביותר שהאנושות ידעה אי פעם כשהאויב נמצא למעלה והמתגוננים נמצאו למטה וחייבים היו לעשות דרכם למעלה מול אויב שהתחפר בעמדות מבוצרות במשך שנים בהררי הבזלת השחורים.
בקרבות שהיו עקובים מדם נפצע אדם בצורה אנושה בבטנו, הוא חולץ מיד מן המאבק אולם נפטר בדרך לבית החולים. הדבר קרה ביום השני של המלחמה ב-7 באוקטובר 1973.
בטרם השיב את נשמתו לידי הבורא, אמר לחבריו:
אני מקווה שהמטרה שאנו לוחמים למענה תביא את השלום לעמי ולמשפחתי.
בני משפחתו מספרים שהיתה לאדם הרגשה קודרת שאמרה, כי לא יחזור ממלחמה זו.
מפקדו הישיר, סגן אלוף חיים דנון כתב לאלמנתו ב-20 בינואר 1974:
"החייל, רב טוראי אדם רוטהנדלר נפל במערכה בעת מילוי תפקידו בהשתתפו בקרבות בלימה באזור נפח שברמת הגולן ביום א', א' תשרי תשל"ד (7.10.73).
"בעלך רב טוראי אדם ז"ל שירת ביחידתנו כאיש צוות טאנק ומילא את המוטל עליו במסירות ובנאמנות. יכולתו המקצועית ודבקותו במטרה תוך כדי לחימה שימשו מופת לחבריו.
לך אבד בעל ולנו רע ולוחם ללא חת.
בשמי ובשם כל חיילי היחידה, הנני מביע את צערנו העמוק והשתתפותנו באבלך הכבד.
בתקומת ישראל תנוחמי".
לא היתה זו פציעתו הראשונה של אדם.
מיד אחר עליתו לארץ בשנת 1967 התגייס לצה"ל. התנדב לשריון והוצב כתותחן בטאנק. בתקופת שירותו הסדיר נפצע שלוש פעמים בתקריות שונות, אולם בידעו שהדבר יצער את משפחתו לא הודיע להם דבר ובתחבולות שונות הצליח להעלים מהם את הדבר.
בתקופת מלחמת ההתשה נפצע בצורה חמורה הרבה יותר. הטאנק שלו נפגע פגיעה ישירה באזור תעלת סואץ. שלושה מאנשי הצוות של הטאנק נהרגו ואילו אדם יצא מן הפגיעה הישירה בכוויות קשות בלבד ופונה לבית החולים. אם כי שכב תקופה מסויימת בבית החולים הצליח שוב להעלים את הדבר מפני הוריו וגם לא ידעו על פציעתו הקשה דבר. שתי פציעותיו האחרות נגרמו לו באיזור הקשה ביותר ללחימה, ברמת הגולן.
בנו דני נולד אחר מות הגבורה של אביו ולא ידעו לעולם...

בניית אתרים: