סגן קובי בן שם ז"ל

קובי,
חמש שנים זה המון זמן
חמש שנים זה המון זמן להתגעגע
חמש שנים ואתה נשארת בן 21 אנחנו מנסים ללמוד לחיות מחדש, איתך.
ואתה בכל מקום סביבנו, אתה איתנו כל הזמן, אתה רואה איך שני כבר ממש גדולה,
אתה מרגיש את מאור - הנס הקטן שלנו.
ואני לומדת לקחת אותך איתי, את כל הטוב שבך, את הקלות שבה ידעת להסתכל בחיים, את האופטימיות, את החיוך שמאחוריו כל כך הרבה דברים.
את הרגעים שלנו, הטובים והרעים, הקשים והנפלאים.
ואתה איתי.
בשלוש השנים הראשונות מאז נעלמת לנו, הייתי מדמיינת שאתה בסך הכל נסעת לטיול שכל כך רצית, אתה בדרום אמריקה על האופנוע, אתה באולימפיאדה בסידני - כל אותם המקומות שדיברת עליהם. כעסתי שאתה לא מתקשר ולא מספר ואנחנו כל כך מתגעגעים. ואז החלו כל החברים שלך לחזור מהטיולים שלהם בעולם, ורק אתה לא חוזר ואפילו לא מתקשר.
אבל בינתיים למדתי לדבר איתך ולהיות איתך, כי אתה איתנו כל הזמן.
אתה חלק מכל אדם שהיכרת, ודרך כל האנשים שאוהבים אותך כל כך, אתה כאן איתנו.
חמש שנים עברו ואתה עדיין בן .21 עוד שבועיים יום ההולדת שלך ואתה היית צריך להיות בן ,26 כבר ממש בחור גדול, אבל אתה עדיין בן 21.
מי שהיית, קובי, ממלא אותי כל כך, אבל הכאב האמיתי זה מי שלא תהיה, לא תהיה אותו בחור גדול בן 26 שרצית לחיות אותו עכשיו.
אחותך טלי.