תפריט נגישות

רס"ן עמרי צ'יטה צ'יטיאט ז"ל

סיפור חייו ודברי הספד מאת אמו חיה


עמרי היה... עמרי - היה??? אהובנו בעל העיניים הבורקות תמיד, חצי החיוך הכמו - מבוייש, הבדיחות הציניות.. נערנו שאהב, כה אהב את החיים. שידע למצות במלואן כל דקה ושניה - נערנו זה היה? איננו עוד עמנו?.. הדעת מסרבת לקלוט, הלב ממאן להאמין.
עמרי נולד לחיה ולשאול, ב 17.12.1969 בקריית אונו. בגיל רך עבר עם משפחתו לרמת השרון, שם גדל והתחנך. סיים את ביה"ס היסודי "אוסשקין" ואת ביה"ס התיכון ע"ש יגאל אלון.
עמרי היה מאלה ש"הולך להם" בלימודים גם מבלי להשקיע. לעומת זאת, השקיע את כל זמנו ומרצו בסניף קלוב התעופה המקומי, תחילה כחניך ובהמשך כמדריך וכרכז סניף. מתחרויות הטיסנאות היה שב לרוב כאשר חיוך מאושר על פניו וגביע בידו.
משחר ילדותו חלם להיות טייס ואת חלומו הגשים "בגדול", כאשר סיים את קורס טייס במקום הראשון בטיסות במגמת קרב. חלום אותו לא זכה להגשים היה.. להיות נהג מכוניות מרוץ. בנתיים - הסתפק במכוניות "הקרטינג" בפארק נחשולים, שם נתן ביטוי לילד הנצחי שבו.
בספטמבר 1995 נשא עמרי לאישה את אהובתו בשמת, בחתונה יפיפיה, רבת משתתפים ושמחה. רק ארבעה חודשי אושר ניתנו להם...
בזמנו הפנוי אהב עמרי לגלוש עם בשמת, בחורף על שלגי החרמון ובקיץ, בים, בגלשני רוח. עמרי היה ספורטאי ובעל כושר גופני מעולה, לכן נותרנו כולנו המומים כאשר ביום ג' ה- 30.1.1996, לאחר ריצה בת שני קילומטרים במסגרת בוחן כושר שיגרתי - לא עמד לבו במאמץ ונדם לעד...
מספר מפקד הטייסת: "עמרי הצעיר שהגיע אלינו והבשיל... מחניך נמרץ וחקרן הפך למוביל ומפקד בעל ניסיון ומעמד. אותו עמרי שלעיתים הביך אותנו בשאלותיו ובידע העמוק שהפגין, היה אהוב ואהוד על פקודיו ועל חבריו הלוחמים. כאב הפרידה רב ועצום! חסרונו מורגש בכל מקום ומקום..."

בניית אתרים: