נולד בפאדובה באיטליה, ב-5 במאי 1942, להוריו ג'ורג' וברוניה. גדל בעיר וונציה ובה סיים בית ספר תיכון. היה פעיל בתנועת "הבונים" ולאחר סיום בית הספר התיכון הצטרף לגרעין הכשרה של צעירי תנועה זו. חברי התנועה עברו שלבי גיבוש סופיים באנגליה ומשם עלו לישראל. הקבוצה שהגיעה לארץ בשנת 1962 הצטרפה לקיבוץ "הסוללים" ליד נצרת.
מרקו היה בקיבוץ במשך כתשעה חדשים, אולם שאיפתו ללימודים הביאה אותו עד מהרה לספסל האוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה למד כלכלה ואחר מכן היסטוריה כללית והתמחה במיוחד בתקופת ימי הביניים. באוניברסיטה הכיר את אשתו לעתיד, מרים, והם נישאו במרס 1966.
לאחר סיום לימודיו עבד מרקו כשנתיים בספריה הלאומית בירושלים, אר הוא חיפש מטרה אחרת בחיים ומצא אותה בענף הביטוח, בו עסקה משפחתו באיטליה. החברה הבינלאומית "ג'נרל" הזמינה אותו להשתלמות בניהול עסקי בטוח ומדיניות השקעות ובמשך שנתיים וחצי השתלם הצעיר המוכשר באיטליה, באנגליה ובספרד. כך היה למומחה בינלאומי בנושאי הביטוח המגוונים.
עם סיום השתלמותו חזר לישראל ובדצמבר 1972 התחיל לעבוד כחבר הנהלת חברת הבטוח "מגדל בנין" בתל אביב. בקשר לכך עברה המשפחה באפריל 1973 מירושלים לתל אביב והשתקעה ברמת השרון.
מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973 כשדובר צה"ל הודיע בשעה 14.28: היום סמוך לשעה 14.00 פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן. כוחותינו פועלים נגד התוקפים. בשעה 16.10 מוסיף דובר צה"ל פרטים נוספים:
"כוחות מצריים צלחו את תעלת סואץ במספר מקומות וכוחות סוריים פתחו בתקיפת שריון ורגלים לאורך הקו ברמת הגולן.
כוחות צה"ל פועלים כנגד התוקפים ובשתי הגזרות מתנהלים קרבות באויר וביבשה. עוד בו ביום תקפו המצרים את אחד המעוזים הישראליים בשם "חזיון" בסביבת גשר הפירדאן צפונית מאיסמעיליה. היו אלה ימים קשים ביותר, הימים הראשונים במלחמה, שהחלה ביוזמה מצרית-סורית. מיד התברר שבמערכה זו אין להיתפס לשום הקשה ממלחמות שעברו. לא היה עוד כל ספק שזוהי מלחמה בעלת אופי אחר, שהיוזמה לה באה מידי האויב, אשר ניצל אותה בשלביה הראשונים של המערכה. במשך שלושה ימים התנהלה לוחמה כבדה של שריון בשריון. הצבא המצרי ריכז כמה מאות טאנקים ממזרח לתעלת סואץ שהתבססו על שני ראשי גשר עיקריים בגזרות הדרומית והמרכזית של התעלה. כוחותינו המגינים יצרו קווי הגנה חדשים אל מול ראשי הגשר. המצרים הקימו כאחד עשר גשרים למעבר בתעלה. בינתיים החדירו המצרים לסיני ארבע מאות טאנקים וקרבות השריון התרכזו ברצועה של קילומטרים אחדים מקו התעלה.
שלושה ימים נמשך הקרב הנורא סביב המוצב "חזיון" הוא הצליח להחזיק מעמד שלושה ימים, מול כח מצרי עדיף, אליו זרמה תגבורת כל הזמן.
פרט "קטן" עשוי להמחיש לנו את מסירותם האינסופית וגבורתם העילאית של המגינים: מתוך 23 לוחמי המוצב נהרגו לא פחות משלושה עשר.
ביניהם היה גם ה"רגם" רב טוראי, מרקו ווגרה. העשרה שנותרו בחיים נלקחו בשבי וניצלו.
מכיון שנחשב בעת בחרותו לתושב ארעי וגם בשל היותו סטודנט לא שרת בצה"ל, אולם בשנת 1969 גוייס לשירות מקוצר של שלושה חדשים. לאחר מכן הוצב ליחידת מילואים בתפקיד "רגם". מכיון שהיה בעל אופי יסודי ובשל כך הצליח בכל מעשיו, השתלם והצטיין בהפעלת מרגמות של 81 מ"מ. חטיבתו הירושלמית קיבלה הוראה ב-23 בספטמבר לרדת לאזור התעלה ולאייש שם את המעוזים. מרקו נקרא לשירות מלואים וירד יחד עם חטיבתו למוצב "חזיון".
במשך שמונה חדשים, עד יוני 1974, נחשב כנעדר ורק לאחר חיפושים מאומצים נתגלתה גופתו והובאה לקבורה בישראל.
עתיד מזהיר ניבאו לצעיר הדינאמי והמוכשר ביותר בשטח הקאריירה המקצועית שלו. הוא ידע לפתח ולרקום יחסים עמוקים עם כל הסובבים אותו, בעיקר עם חבריו לעבודה. חייו נקטעו דוקא בשעה שעמד להגשים תוכניות נועזות ומרחיקות לכת.