קורות חיים
מרקו, בן ברונה וג'ורג'יו, נולד ביום י"ח באייר תש"ב (5.5.1942), בפאדובה, שבאיטליה. הוא למד בבית-הספר היסודי בעיר הולדתו והמשיך ללמוד בבית ספר תיכון בונציה. בשנת 1962 עלה ארצה ועבד בקיבוץ הסוללים הסמוך לנצרת. אחר-כך למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר בלימודי רומנים ובהיסטוריה. מאז ימי לימודיו בבית-הספר התיכון התעניין מרקו בפעולות הנוער העברי, ותכופות השתתף בפעולות במרכז הנוער העברי בונציה ובפדרציה של הנוער היהודי באיטליה. כשהיה בן תשע עשרה וכבר רשום ללימודים באוניברסיטה של ונציה, נודע לו על קיומה של שנת שירות בישראל. הוא החליט שזו הזדמנות טובה להכיר את ישראל ואת בעיותיה תוך עבודה מעשית בה. כהכנה לכך עבד במשך חודש בבית-חרושת באנגליה עם קבוצת נוער, ומשם עלה ישר לישראל. מרקו היה יכול להרשות לעצמו לחיות חיי סטודנט רגילים באיטליה, מדינה שהכיר היטב, אך מכיוון שגדל והתחנך בקרב משפחה בעלת מסורת ציונית, הרגיש את עצמו קשור קשר הדוק לארץ האבות. לכן, לאחר שהתנסה בחיי קיבוץ, וניתנה לו ההזדמנות להכיר מקרוב את החברה הישראלית מבחינותיה השונות - החברתית, הפוליטית, הדתית וכיו"ב - החליט להשאר בארץ. בהיותו כבר בשל ובעל כישרון רב, היה מוכן להקדיש מיכולתו ומתבונתו לבניית מדינת ישראל. מרקו עשה בקיבוץ הסוללים תשעה חודשים. אך רצונו להמשיך את לימודיו הגבוהים הביאוהו לירושלים, לאוניברסיטה העברית. תחילה למד כלכלה ואחר כך עבר להיסטוריה כללית, התמחה בהיסטוריה של ימי הביניים ובספרות רומאית. הוא היה סטודנט חרוץ ומסודר ולמרות שלמד בשפה שהיתה זרה לו מתחילה, הצליח לסיים את לימודיו בציונים טובים. בירושלים הכיר את מרים, אשתו לעתיד, ולאחר תקופת אירוסין התחתנו השניים במרס 1966 והמשיכו להתגורר בירושלים. יחד עם מרים, השתתף מרקו באורח פעיל בחיי הפוליטיקה של ישראל, ובבחירות נתן מזמנו לתעמולה למען רשימת השלום. במשך לימודיו עבד שנתיים בספרייה הלאומית של האוניברסיטה העברית, ומכיוון שלא מצא סיפוק בעבודתו כספרן, החליט לשנות את תחום פעילותו וחיפש לו עניינים חדשים במקום אחר. לבסוף גמר אומר להמשיך במסורת המשפחה, מצא עבודה בענף הביטוח, והועסק בחברת "מזרע". הוא התחיל ללמוד את בעיות הענף ברצינות, בהקפדה ובמסירות. חריצותו ויעילותו הוכרו מיד ומרקו הוזמן על-ידי החברה הבינלאומית לביטוח "אסקורציוני ג'נרלי", להשתתף בקורסים בענף הביטוח וההשקעות. במשך שנתיים התמחה במשרדי החברה בטרייסטה ובמילנו, וכן בספרד ובאנגליה, ונהיה מומחה בין-לאומי בענפים השונים של הביטוח. בדצמבר של שנת 1972 חזר לישראל והחל עובד כחבר הנהלה בחברה לביטוח "מגדל בניין" בתל-אביב. בגלל עבודתו החדשה עזב את ירושלים האהובה עליו ועקר לרמת השרון.
בשלהי חודש אוקטובר 1968 נקרא מרקו לשרת בצה"ל, כי עד אז נחשב לתושב ארעי וסטודנט. מחמת גילו שירת שירות מקוצר של שלושה חודשים בלבד והוצב ליחידת מילואים. בתקופה זו של שלושה חודשים סיים את הטירונות כמפעיל מרגמה 81 מ"מ.
אחרי-כן הועבר לחטיבת ירושלים, לאחד הגדודים שהוצבו לפני המלחמה במעוז "חזיון" על גדת תעלת סואץ. במלחמת יום הכיפורים השתתף מרקו בקרבות הבלימה העזים שהתחוללו בין יחידתו לבין הכוחות המצרים, בניסיון להדוף אותם. הקרב סביב מעוז "חיזיון" נמשך שלושה ימים. עשרים וארבעה חיילים עמדו בפני התקפות האויב המצרי, שתקף בכוח רב של מאות חיילים ושפע נשק. שלושה-עשר מהמגינים נפלו בקרב, והיתר נפלו בשבי. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נהרג מרקו. במשך שמונה חודשים נחשב כנעדר ורק לאחר מאמצים רבים נמצאה גופתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
שני לוחות זיכרון הוצבו לזכרו בבתי הכנסת בפדואה ובוונציה.