תפריט נגישות

רס"ן שמואל אבישאול ז"ל

קו"ח מתוך ספר "בנינו", רמת השרון


סרן שמואל אבישאול נולד ברמת יצחק ב-16 בנובמבר 1947. הגיע לרמת השרון בגיל עשר, למד בבית הספר היסודי אוסישקין. את לימודיו התיכוניים השלים ב"השרון".
ההתגייסות לצה"ל היוותה בשביל הצעיר הג'ינג'י, העליז ויחד עם זאת הנמרץ, אחד המבחנים החשובים ביותר בחייו ולכן החליט לעמוד במבחן חמור זה בכל מחיר. בשל שיקול זה בחר בדרך הלא שיגרתית וביקש להתגייס לחיל הים. הוא רצה להרים תרומה אישית מירבית, אולם הדבר לא ניתן לו, מכיון שלא כבמלחמת יום הכיפורים, במלחמת ששת הימים לא מילא חיל זה תפקיד של ממש. שמוליק המאוכזב לא קפא על שמריו, לא הסתפק ביש שמצא והמשיך לחפש את אותו החיל שבמסגרתו יוכל להרים תרומה של ממש. הוא גם התבטא ברוח זו לפני ידידו הקרוב, עמי, באמרו:
איני יכול להשאר בחיל הים. לא עשינו דבר במלחמה...
כך המשיך בחיפושיו אחר המסגרת שתהלום יותר את אופיו ואשר תאפשר לו להרים תרומה נכבדה יותר למאמץ הלאומי. אין זה סוד שצה"ל אינו רואה בין עיפה העברת חיילים מחיל לחיל מתוך יוזמה אישית. אולם החלטתו של שמוליק היתה נחושה והצליח להתגבר על המכשולים שעמדו בדרכו.
כך הגיע לשריון. כאן ניתנה לו האפשרות להוכיח את יכולתו, את כשרונותיו הטבעיים טיפס ועלה בסולם הדרגות ואחר שגמר את תקופת שירותו הסדיר והתערה בחיים האזרחיים, חזר לצה"ל בימי מלחמת ההתשה כמפקד פלוגת טאנקים בגזרה הדרומית של התעלה.
חוש ההומור האופייני לו לא בגד בו לעולם ובשעה שנשאל על ידי אחד מחבריו מדוע חזר לצה"ל השיב בצורה החריפה והקולעת שהיתה אופיינית לו:
לא הסתדרתי בחוץ ולכן חזרתי...
בהיותו ביישן ומופנם לפי אופיו, צריך היה תמיד להבין אצלו דבר מתוך דבר. כך היה גם יחסו לגבי צה"ל. הוא לא אהב את הצבא, לא חיבב את צורת החיים הנוקשה והסגורה. בהיותו פתוח וגלוי, חופשי ועליז לא נרתע בעצם מפני המסגרת הנוקשה אשר מנעה ממנו, כמו גם מאחרים רבים, את גילוי העצמיות ואת פיתוח האישיות בצורה חופשית ורחבה. הוא ידע להתגבר על הרתיעה מפני הצבא בשל רגש האחריות הלאומית שהיה טבוע עמוק באופיו. הוא רצה לשאת שווה בשווה במעמסה שנפלה על חבריו ולמעשה על בני הדור הצעיר. המסגרת המתאימה והחשובה ביותר להגשמת מטרה זו היתה צה"ל, בשל כך רצה לתפוס את מקומו בשורה הראשונה של הלוחמים.
האחריות הלאומית גברה על הנטיות האישיות ובמקום להגשים מטרות נוחות בחייו הפרטיים, התייצב לשורות צה"ל ומילא את תפקידו למופת בימים הקשים של מלחמת ההתשה.
גם לאחר מכן, כשעזב את הצבא והחל ללמוד פסיכולוגיה, עבד במקום שהיה קשור קשר הדוק עם בטחון המדינה.
כך נוצר קשר בל יינתק בחייו של שמוליק, בין הפרט לבין הציבור, הכלל, האזרח והמדינה.
מילוי החובה היה צו עליון בחייו ובעד מטרה זו מוכן היה לכל קורבן.
אחר שנשא אשה והחל לבנות את חייו בצורה מסודרת מצאה אותו מלחמת יום הכיפורים בבילוי חופשה באירופה. החובה למולדת לעם ולארץ קדמה לכל ולכל אינטרס אישי. הוא עשה מאמץ עליון, כדי לחזור לארץ במהירות הגדולה ביותר והצטרף מיד ליחידתו שהיתה מעורבת בקרבות המרים ברמת הגולן.
שם מצא את מותו ב-12 באוקטובר, בשבוע הראשון של הקרבות. נולד כמעט יחד עם המדינה והקריב את חייו הצעירים והרעננים לשם הצלחה.

בניית אתרים: