מעוז, בן מלכה ומשה ז"ל, ממייסדי כפר סירקין, נולד ביום ו' בחשון תרצ"ה (15.10.1934), בפתח תקוה. כשהיה עוד תינוק עקרו הוריו לכפר סירקין ושם למד בבית-הספר היסודי על שם ברל כצנלסון. את לימודיו היסודיים המשיך בבית-הספר הממלכתי על שם משה הס, בפתח תקוה. אחרי-כן המשיך ולמד בבית הספר התיכון-חקלאי על-שם כדורי בכפר תבור.
מעוז גדל במשפחת חלוצים (הוריו עלו ארצה בשנת 1931 מסלונים שבפולין), והתחנך באווירה של אהבת הארץ ושל עשייה למען בניינה. מגיל צעיר היה מעורה בפעילות חברתית וחינוכית ענפה. בבית-הספר החקלאי עמד תמיד במרכז ענייני החברה ובתום לימודיו יצא להדרכה חקלאית בישובי עולים. גדולה הייתה אהבתו לעבודת האדמה והוא טיפח חלום, להקים לעצמו משק בכפר סירקין.
מעוז היה קשור בעבותות אהבה למשפחתו. הוא העריץ את הוריו, העריך את אורח חייהם ושם לו את הישגיהם למופת ולדוגמה. את אחיו הצעיר אהב אהבת נפש, היה לו ידיד אינטימי והשתתף בכל החוויות שעברו עליו. בן שבע-עשרה כשסיים את לימודיו בבית-הספר "כדורי" ומיד רצה להתגייס לצה"ל. הוריו סירבו לתת את הסכמתם לגיוס המוקדם והוא נאלץ לדחות את הדבר בשנה, עד שמלאו לו שמונה-עשרה שנה.
מעוז התגייס לצה"ל בסוף נובמבר 1952 והתנדב לחיל האוויר. כבר בתקופת הטירונות עמדו המפקדים על ייחודו ועל כישרונותיו והמליצו לקדמו לתפקיד קצין, אבל מעוז נשא את עיניו לקורס הטיס. לאחר שעמד יפה במבדקים השונים למועדי הקורס, התקבל לקורס וסיים את הלימודים ואת האימונים בהצלחה יוצאת מן הכלל. בחוות הדעת התקופתיות הנהוגות לגבי קצינים זוטרים, זכה מעוז להערכות נלהבות ולציונים גבוהים ביותר. הוא זכה לקידום מהיר בתפקידים ובדרגות, ובין השאר מילא תפקידים אחראיים ורבי אתגר, כגון: מדריך-טיסה ומדריך גף-טיסה בבית-הספר לטיסה של החיל. בתום תקופת שירות החובה שלו התנדב להמשיך ולשרת בצבא הקבע.
במבצע 'קדש' הטיס מטוס בוכנה מטיפוס "הרווארד", שנועד למעשה לאימונים בלבד ומבצעיו הפכו לשם דבר. למרות קידומו המהיר, הישגיו והשם שרכש בטייסת שלו, התחיל מרגיש שהמסגרת הצבאית הנוקשה כובלת אותו. לכן השתחרר משירות הקבע וחזר אל אהבת נעוריו- החקלאות. תקופה קצרה השתתף במפעל הפרחת השממה בנגב, אך מפקדיו וחבריו לנשק בצבא לא שכחוהו וסירבו לוותר עליו. כעבור שישה חודשים מיום השחרור, לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, חזר והתנדב לשירות הקבע. כדרכו, לא הסתפק במה שכבר השיג וניצל את תקופת שירותו להשתלמויות נוספות.
בקיץ 1964 החליט להשתחרר שנית והצטרף לחברת התעופה הלאומית "אל על", בתפקיד קצין ראשון. גם כאן המשיך להשתלם ללא הרף, צבר ידע וניסיון ועבר קורסים נוספים, עד שהגיע לדרגת קברניט. באותה תקופה נשא לאישה את חברתו מתיה לבית צ'כנוביץ וברבות הימים נולדו להם שתי בנות - תמר ועמית, ובן - ניר. הוא גם מצא לו פנאי לממש את חלומו הישן - רכש חלקת אדמה בכפר סירקין ונטע עליה פרדס, שעיבדו במו ידיו בשעות הפנאי.
כשפרצה מלחמת ששת הימים היו הוא ורעייתו בטיול בספרד. הם חזרו מיד ארצה ומעוז יצא ישר משדה התעופה אל מטוס ה"מיראז'" ביחידתו. לאחר תום המלחמה חזר אל מושב הקברניט ב"בואינג". ב-22 ביולי 1968 נחטף לראשונה מטוס על-ידי מחבלים ערבים. 40 יום היה מעוז שבוי באלג'יריה בידי המחבלים עד ששוחרר. כעבור חודשים אחדים, ניצל שנית, כשהיה במטוס "אל על", שהותקף על-ידי מחבלים ערבים בשדה התעופה של אתונה.
במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה בחזית הצפון כטייס "סקייהוק". אחרי-כן השתתף בקרבות ההבקעה בחזית הדרום. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע מטוסו באש נ"מ ומעוז נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ובן, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.