תפריט נגישות

רס"ן אפרים מגן ז"ל

קו"ח מתוך אלבומי רמת השרון


רב-סרן אפרים מגן (מועלם) נולד ב-15 במרס 1939 בבצרה בעיראק, להוריו עזיזה ומנשה מועלם שעלו לארץ ישראל ב-1951, אפרים בנם עלה לפניהם, ביחד עם אחותו צופיה, הגיע למחנה דוד ליד חיפה ונשלח לקיבוץ רמת יוחנן, בו סיים את בית הספר העממי.
מכיון שהוריו עלו בינתיים הוא עזב את הקיבוץ והצטרף אליהם בעין הים. בשל נטיותיו לנושאים ראליים נרשם לבית הספר המקצועי ליד הטכניון בחיפה בו למד במגמת אלקטרוניקה. אהב לעסוק בטיסנים.
בתקופת שרותו בצה"ל הכיר את נלה בשנת 1966 וכעבור שנה נשא אותה לאשה. ב-1967 השתקע הזוג ברמת השרון ונולדו להם שם שני בנים. במלחמת ששת הימים, טס בטייסת קלה.
הדבר קרה בערב ראש השנה, ב-17 בספטמבר 1971. רב סרן מגן הטיס את מטוסו מסוג "סטראטוקרוזר" בחצי האי סיני בטיסה מבצעית. מטוסו הופל על ידי טיל מצרי שנורה כשטס בעומק של עשרים וחמישה ק"מ בתוך שטח ישראל.
ימים אחדים לפני כן יירט צה"ל מטוס מצרי מסוג "סוחוי" וקרוב לודאי שהם חיפשו הזדמנות לגמול לישראל על היירוט. פגיעת הטיל היתה מדוייקת וקטלנית. המטוס הגדול נפגע בצורה כה קשה. שישה אנשי צוות ובראשם הקברניט, אפרים מגן, נספו בתקרית. רק איש צוות אחד נשאב החוצה וניצל.
אפרים כלל לא היה אמור להיות על הטיסה שהתרסקה. הוא הגיע לטייסת להגיד שלום עם אשתו נלה, (הם התכוונו לנסוע לראש השנה להוריה). הטייס שאמור היה להיות הקברניט לא הגיע ואפרים התנדב להחליפו.
כך נסתיימו חייו של צעיר בעל כשרונות בלתי רגילים ומיוחדים במינם, שאישיותו המיוחדת יכלה לשמש מופת לרבים וטובים.
התחלתו בעיראק בה צומח וגדל נער בעל הכרה לאומית מושרשת ועזה שלא היה מוכן להשלים עם שנאת ישראל, שאפפה אותו מכל צד. הוא בא לידי החלטה קשה ונועזה: לעלות לארץ ישראל ולחיות חיים חופשיים בקרב בני עמו. משהגיעה אליו ידיעה על ייסוד מדינת ישראל, לא היסס, אסף מעט בגדים וצידה, השאיר מכתב להוריו ויצא ברגל - פשוטו כמשמעו - לארץ היהודים. היה עליו לגנוב את גבול עיראק, מכיוון שהשלטונות המקומיים לא נתנו רשיון יציאה לעליה לארץ ישראל. צבאות עיראק היו בין הכוחות הפולשים. החלטתו של הנער היתה נחושה, עומד בכל המבחנים, התגבר על כל הקשיים והצליח להגיע לטהראן, בירת פרס. שם פעלו נציגי העליה, אספו ילדים ונערים והטיסו אותם לארץ ישראל.
בלימודיו הצטיין בכל השטחים, בשטח ההומאניסטי והריאלי כאחד ורכש לעצמו ידיעות בשטחי המתמטיקה והפיזיקה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה, בשקידה דומה ובהצלחה שווה. כך יצר לעצמו בסיס נרחב להשכלה מקיפה, שעוררה התפעלות אצל כל מכריו וידידיו.
כשהתגייס לצה"ל, בשנת 1957, עמדו שלטונות הצבא מיד על כך שלפניהם צעיר בלתי רגיל, מחונן בכשרונות רבים והופנה לקורס טיס.
אחר הסמכתו כטייס הועבר אפרים לטייסת קלה, הוא החליט להשתחרר בתום תוקף החוזה שנחתם עמו.
במשך שנתיים שימש כמורה דרך לתיירים. תפקיד זה לא סיפק אותו והוא חזר לצה"ל, לטייסת תובלה.
במלחמת ששת הימים השתתף באופן פעיל בהטיסו מטוסים מסוג "דאקוטה".
במהלך שרותו השתתף בחיפוש הצוללת "דקר".
אפרים חתר תמיד לקראת תפקידים קשים ואחראיים יותר ושאף להגיע לתפקיד של מפקד טייסת. בזה ראה את שיא הקריירה שלו. אחרי תקופת הצבא רצה להתמסר ללימודים עיוניים בשטח הפיסיקה האטומית, נושא שמשך את ליבו מאז ומתמיד ואף רכש ידיעות מקיפות בנדון.
אנשי הטייסת רכשו לאפרים הערצה עמוקה עקב העובדה שרשימותיו עוד מימי קורס ההסבה שימשו ועדיין משמשים חומר לימוד לטייסים. חבירו לקורס הטייס וחניכיו מאוחר יותר התפעלו תמיד מיכולת הקליטה המהירה שלו, הן של חומר כתוב והן של חומר ויזואלי והזכרון האבסולוטי בו נחן.
בביקור משפחות שכולות כשנה לאחר ההתרסקות - אחותו של אפרים שמצאה את תעודת השבוי שלו, מסרה לנלה אשתו את התעודה כמזכרת לילדים.

בניית אתרים: