תפריט נגישות

נתן טפט ז"ל

נתן טפט
בן 52 במותו
בן טובה ושמעון
נולד בתל אביב
בי"ט בטבת תר"פ, 10/1/1920
התגורר ברחובות
נהרג בפעולת איבה
בט' באייר תשל"ב, 23/4/1972
מקום אירוע: עין השלושה
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: רחובות - ישן
הותיר: אישה, שתי בנות ושתי אחיות

קורות חיים

נתן, בן טובה ושמעון, נולד בתל אביב בי"ט בטבת תר"פ (10.01.1920). הוא גדל בנס ציונה, במשפחה חמה ואוהבת, אחיהם של אשר, יוכבד ופנינה.

מגיל צעיר היה נתן ספורטאי פעיל. כנער השתייך לקבוצת הכדורגל "מכבי גדרה", ובבגרותו שיחק בקבוצת "הפועל קריית-אתא".

בהיותו בן 14 עברה המשפחה לגן-יבנה, שם נטעה פרדס שהיה לבן טיפוחיו של נתן ולגאוותו. כשהחל הפרדס להניב פרי, פרצה מלחמת העולם השנייה ולא ניתן היה לשווק את הפרי לחוץ לארץ. הדבר הכאיב לנתן, אשר משחר ילדותו היה ילד חרוץ שעשה כל שביכולתו לעזור בפרנסת המשפחה. בגיל 15 יצא לעבוד באריזות פרי הדר ובחלוקת קרח.

נתן היה איש שאהבת הארץ הייתה בדמו. בשנת 1938 השתתף בעליה לחניתה, אשר הוקמה במתכונת "חומה ומגדל", ובתקופת מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה במצרים. לאחר שחרורו עבר להתגורר בקריית-מוצקין, והיה לחבר ב"שחר-משמר המפרץ", היא חברת "אגד" של ימינו.

לימים נשא נתן את אלה לאישה, ולזוג הצעיר נולדו שתי בנות, נילי וניצנה. אהבתו של נתן לאדמת הארץ קיננה בלבו במשך שנים, ובשנת 1955 התפטר מ"אגד" ועקר עם משפחתו לעיר רחובות. ברחובות הוא נטע פרדס חדש, וטיפח גידולי חקלאות עונתיים מבוקר ועד לילה. לשטח החקלאי קרא "גן ראובן", על שם סבו מצד אמו.

נתן, כשמו כן הוא, היה אדם נדיב וטוב לב, שאהב להושיט יד לכל מי שיכל. הוא היה מסור למשפחתו, הפך עולמות כשאחיו חלה בסרטן ובמשך שנים סעד את הוריו. בין מקורביו הוא נודע כמלאך השומר, שכל פעליו נעשים תמיד מתוך שקט וענוותנות.

ביום ראשון ט' באייר תשל"ב (23.04.1972) עלה נתן עם רכבו על מוקש בשדות שמצפון לקיבוץ עין השלושה ומזרחית לרצועת עזה, שעה שנסע לבדוק את גידוליו. נתן נהרג במקום. שותפו לנסיעה, צבי בלגה, נפצע פצעים קשים ונפטר בבית החולים.

בן 52 במותו. נתן הותיר אישה, שתי בנות ושתי אחיות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות.

לאחר מותו כתבה עליו אחותו יוכבד את הדברים הבאים: "... כאלה באביב ימותו... קשה להשלים שלעולם לא נשמע את קולך השקט והבוטח... אף אחד לא יוכל להדביק אותך בקצב עבודתך ובמרוצתך אחר התפוקה... לך היו כנפיים רחבות ובהן סוככת על מי שנזקק... כן, נדם קולך לנצח. קשה להשלים עם האבידה".

בניית אתרים: