סגן יצחק צחי אלעזרי ז"ל

קורות חיים

בן נורית ויעקב, נולד ביום י"ח בכסלו תשי"ז (22.11.1956) בתל-אביב. בנו של קצין בכיר בצבא הקבע, עקב תפקידיו של האב הרבתה המשפחה לנדוד ממקום למקום. את למודיו התחיל צחי בבית-הספר היסודי "מגן" במעוז אביב שבתל-אביב. אחרי שסיים כיתות א' וב' עברה משפחתו של צחי לירושלים, ושם הוא המשיך את לימודיו היסודיים. אחרי כשנה חזרה המשפחה לרמת השרון, ומשם יצא האב בשליחות לסינגפור. צחי המשיך ללמוד בבית הספר האמריקני בסינגפור בכיתות ד'-ז'. בשנת 1969 חזרה המשפחה לארץ, הפעם לטבריה, ובה השלים צחי את כיתה ח'. את ארבע שנות לימודיו בבית-הספר התיכון השלים ברמת השרון. לאחר גמר לימודיו התיכוניים הוא יצא עם חברו לטיול בארצות-הברית. כשחזר התבשר כי לקראת גיוסו לצה"ל הוזמן למבדקי טיס בחיל האוויר. היה מאושר, מפני שהשירות כטייס קסם לו. מילדות היו מטוסים ומכוניות נושא משחקיו. אולם צחי חשש שלא יתקבל לחיל האוויר, כי הרכיב משקפיים. באוקטובר 1974 הוא התגייס לצה"ל.

צחי זומן לקורס נווטים, אך אחרי לבטים ומחשבות העדיף לשרת בחיל השריון. היו אלה הימים שאחרי מלחמת "יום הכיפורים", רבים מחיילי יחידות השריון נפלו בקרבות ונראה היה כי צעירים שעומדים לפני גיוס חוששים להצטרף לחיל זה. צחי החליט להתגייס לחיל זה בגלל עוצמתו וחשיבותו להגנת הארץ. שלוש שנים וחצי שירת צחי בחיל השריון בתפקידים שונים, ביניהם - מפקד מחלקה וקמב"ץ גדודי. באפריל 1975 הוא עבר קורס שהכשירו להיות טען-קשר, וכעבור חודשים אחדים עלה לדרגת רב"ט. בפברואר 1976 עבר צחי קורס משקי טנק ועלה לדרגת סמל. באוגוסט אותה שנה עבר קורס קציני שריון ועלה לדרגת סג"מ ואחר-כך לדרגת סגן. בבוחן צוות יוני 77 קיבל מקום ראשון ונצר בגאוה את הפרס - פגז בצורת כד מבותר. באותו זמן, חשב להאריך את שירותו בצבא הקבע, ולמרות שהובטחה לו דרגת סרן חזר בו והחליט ללמוד הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. חלומו היה להצטרף לצוות הפרוייקט של טנק "המרכבה". ארבע שנים למד צחי באוניברסיטה, משנת 1978 עד שנת 1982. חודשים אחדים לפני שפרצה מלחמת "שלום הגליל" הוא הכיר את חברתו וקיווה לבנות איתה את עתידם המשותף. צחי לא הספיק להשלים למודיו ולא בנה את ביתו. עם פרוץ מלחמת "שלום הגליל" הוא גוייס עם יחידתו, פקד על מחלקתו בקרב נגד הסורים בגיזרה המזרחית, וביום י"ט בסיון תשמ"ב (10.6.1982) נפל בקרב בעת הסתערות על הכפר חוש-א-דניבה. בן 26 היה במותו. צחי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים ואחות. שר הביטחון, אריאל שרון, כתב עליו, במכתב תנחומים ששלח למשפחתו: "הוא היה מ"מ מקצועי, יעיל, יוזם ואחראי. יצחק גילה דאגה לפקודיו ושימש להם דוגמה אישית. כל מי שהכירו - אהבו. מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "צחי הצטרף לגדוד עם הקמתו ומאז שימש כמפקד מחלקת טנקים. הוא התגלה כמפקד מקצועי ומסור לכל אורך דרכו ביחידה".