רב סרן מנחם אייל נולד בראשון לציון ב-26 לאפריל 1944 להוריו משה ושושנה שהתגוררו במושב נחלת יהודה. היה הבן השני במשפחה בת ארבעה ילדים. למד בבית הספר היסודי המקומי ומשסיים עבר לחיפה לפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי. משסיים שם התגייס לצה"ל - ישר לקורס טיס.
היה איש משפחה מסור, צנוע ועדין נפש. בעל למופת וחבר מסור. ניחון בשקט נפשי אותו השרה על כל אלה שסבבו אותו. היה חבר בחברה להגנת הטבע ועסק בענפי ספורט רבים. השאיר אלמנה, שתי בנות ובן.
טיס מעולה שכל משפחתו מסורה לטיס בלב ובנפש. אשתו - אורקה, שימשה כקצינת תיאום והדרכה בבית הספר לטיסה. אחותו - חביבה נשואה לטיס חברו מילדות. אחיו הצעיר יחיעם אף היה טיס בחיל-האויר.
עם גיוסו לצה"ל התנדב מנחם לקורס טיס. בגמר הקורס היה ברור כי הוא מתאים להמשיך במטוסי קרב. בהתחלה המיסטר ולאחריו הווטור - במשך תקופה ארוכה. כמו כולם הועבר לאחר מכן להדריך בבית הספר לטיסה. הוא הדריך בשלב האחרון של הקורס - השלב שבו מי שגומר מקבל כנפים. בשלב זה, כאשר לא טס במטוסי הקרב, תפסה אותו מלחמת ששת הימים. הוא השתתף במלחמה בטוסו על הפוגה. אשתו, שירתה אתו במלחמה זו בתור קצינת מבצעים. באחת הגיחות נפגע מכדורי נ"מ, אך יצא מזה בנס.
לאחר המלחמה, סיים את ההדרכה בבית הספר לטיסה ועבר לטוס על המירז'. במשך שנתיים טס על המירז' ונאלץ לעזבו, בגלל ששלחו אותו להיות סגן מפקד טייסת בטיסת סקייהוקים. שם עשה את תקופת מלחמת ההתשה.
בסוף שנת 1970, השתחרר מהצבא והתקבל לאל-על, שם התמנה כקצין ראשון.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה מנחם באחת מטיסותיו השיגרתיות בניו-יורק. הוא אחר למלחמה ביומיים ומיד כשהגיע התיצב בטיסת הסקייהוקים. במשך שבוע ביצע גיחות הפצצה בחזית הדרום.
ביום ה-16 באוקטובר כאשר חילות הקרקע היו צריכים לפרוץ לחוה הסינית, הפציצו מטוסי חיל-האויר ללא הרף את המקום, כדי להקל על כוחות הקרקע את הפריצה. מנחם הוביל רביעיה להפצצה ולאחר שיצא מההפצצה נפגע פגיעה ישירה בגובה נמוך מאש נ.מ. והתרסק.
במשך ארבעה חודשים נחשב כנעדר ורק בפברואר 1974 נמצא באיזור הארמיה השניה ואז הובא לקבר ישראל.