מבצע "רביב" הוא שמה של הפשיטה המשוריינת לחוף המערבי של מפרץ סואץ, בספטמבר 1969 התקיים מבצע מושלם, יחיד במינו בתולדות צה"ל ואחד המהלכים החשובים של ישראל במלחמת ההתשה.
כוח קטן של צה"ל, שהונחת מהים, שהה עשר שעות בחוף המצרי, כשהוא מחסל את המטרות שנקרו בדרכו ובהן שני בסיסים חשובים של צבא מצרים. ההפתעה הייתה מושלמת, הצלחת המבצע הכתה בהלם את הצמרת המצרית: הנשיא ג'אמל עבד אל נאצר לקה אז בהתקף הלב הראשון שלו, והדיח את רמטכ"ל צבאו, ואת מפקד חיל -הים.
ההחלטה לצאת למבצע נבעה מרצונה של ישראל להרחיב את חזית המלחמה בדרום, מהצורך להבהיר למצרים שהם חשופים בפני צה"ל, לרתק כוחות אויב לאזורים רחוקים מתעלת סואץ ולהוציא את המלחמה מהמתכונת של קרב אש משני עברי התעלה.
מבצע רביב תוכנן כפועלת נחיתה נועזת שכמוה לא בוצעה עד אז. הביצוע הוטל על מפקדת גייסות השיריון, בראשות אלוף אברהם (ברן) אדן ומפקדת חיל הים, בראשית אלוף אברהם בוצר. כשמפקד המבצע מונה סא"ל ברוך הראל (פינקו), לימים מח"ט 14 ומפקד האוגדה - קצין שיריון, שחזר מהשתלמות בארה"ב והמתין למינוי כמח"ט.
מטרות המבצע, כפי שקבע אותן המטה הכללי, היו לגרום לנזק והרוגים רבים לאויב, תוך הימנעות מנפגעים בקרב כוחותינו.
כדי להבטיח הפתעה מושלמת, הוחלט שהפשיטה תבוצע בידי כוח שינוע בטנקים ובנגמש"ים שנלקחו במלחמת ששת הימים, והיו צבועים בצבעי הצבע המצרי, החיילים החלו בהכנות קפדניות, כל החופשות בוטלו, שיחות טלפון נאסרו ויעד המשימה נשאר בסוד. המודיעין סיפק מידע אמין וטוב על המתרחש בחוף המצרי.
חיל הים העביר את הנחתות משארם א-שייח' אל חוף היציאה בראס סודר, בנחיתה שקטה שבוצעה בלילה, תוך הסוואת הספינות בים , כל זאת במקביל להגעת טנקים דרך היבשה.
המבצע החל בפעולת הכנה של הקומנדו הימי, עליו הוטל להטביע שתי ספינות טורפדו מצריות, שהוצבו בפרץ סואץ, הטורפדו סיכנו את כוח הנחיתה.
שני כלים תת ימיים של הקומנדו הימי התגנבו למקום עגינתו של ספינות הטורפדו בליל ה-7 בספטמבר, הצמידו אליהן מוקשים, והספינות המצריות הושמדו כשניסו להפליג. בדרך חזרה אירעה תאונה באחד הכלים ומטען ההשמדה העצמית שבו התפוצץ, שלושה מלוחמי השייטת נהרגו.
כוח הנחיתה יצא לדרך בלילה שבין ה-8 ל-9 בספטמבר, צוות הקרב כלל:
א. שישה טנקים 54-T.
ב. שלושה נגמ"שים.
ג. יחידת צנחנים.
ד. כוח הנדסה.
עיתונאי אחד הצטרף לכוחות הפושטים, אלי לנדאו, הצטרף למבצע כנציג הכתבים הצבאים.
על החוף המצרי המתינה ללוחמים חוליית החוד של הצנחנים והקומנדו הימי, שאבטחה את חוף הנחיתה. הטנקים והנגמ"שים ירדו לחוף במקום שבו הכביש עובר בקטע צר מאוד בין המפרץ וההרים. אחרי הנחיתה הכביש פוצץ, כדי למנוע הגעת תגבורת מצריות מצפון.
לכח הפשיטה שני יעדים עיקריים: מחנה אבו-דרג', שבו הציבו מפקדה של רוכבי הגמלים שאבטח את החוף, פלוגת משמר ותחנת מכ"ם ימית, ומחנה ראס זעפרנה, שם היו מפקדת החטיבה להגנה אווירית ויחידת נ"מ.
מחנה אבו דרג' הותקף בשעה 06:12 ונכבש בתוך 20 דקות, כאשר לכח הפושט מסייעים שני תותחי שלל, בחוף הישראלי, של מפרץ סואץ במרחק 32 ק"מ.
זהו היה המקרה היחיד בהיסטוריה של סיוע ארטילרי בין שתי יבשות הפגזים פגעו פגיעה ישירה במבנה.
חיל האוויר נכנס לפעולה עם שחר, במקביל לתנועת הכח היבשתי ועוד לפני הקרב הקצר באבו- דרג' פגע בסוללת טילי קרקע -אוויר מצרית ובמכ"ם הנ"מ בראס זעפרנה. המטוסים ערכו במשך המבצע 152 גיחות, מתוכן 83 גיחות תקיפה, והטילו 97 טונות של פצצות. הם מנעו הפרעות מצריות לפעולת הכוח והשתתפו בכיבוש היעדים העיקריים.
מטוס סקייהוק של צה"ל הופל לידי המצרים, וטייסו חגי רונן, נעדר.
אחרי טיהור אבו - דרג', בקש פינקו סיוע לוגיסטי - מסוק עם תחמושת נחת ב-8:30 בנק' שנקבעה מראש, ליד נק' משמר מצרית ,שחייליה הופתעו בזמן מסדר הבוקר.
המסוק פינה בדרכו חזרה את הנפגע היחיד בפעולה היבשתית. קצין מודיעין שנורה ונפצע קל בידיו.
כשהגיע הכח המשוריין ליעד השני, ראס זעפרנה, כבר עלה עשן מאנטנות המכ"ם של המחנה שהותקפו ע"י חיילי האוויר.
חיילי האויב החלו במנוסה, פינקו החליט שלפני טיהור המחנה יש להשמיד את החיילים הנמלטים.
טנקים הוצבו בחסימות לדרום ולצפון, שני כוחות טיהור קטנים נכנסו למחנה, הצנחנים הטילו שקי חומר נפץ לעמדות המצריות כשהטנקים מחפים ויורים על החיילים המצריים.
לאחר פיצוץ מתקני המכ"ם, בשעה 11:00, התארגן הכח להמשך התנועה, חיל האוויר המצרי לא גילה כל פעילות, הכח עבר 50 ק"מ של לחימה והתגלו תקלות טכניות בכמה כלים, ולא היה טעם לסכן את הכוח בלחימה נוספת אחרי ההישגים הנאים מפעולת הבוקר. הטנקים והנגמ"שים נעו לעבר נק' הפינוי, הציבו חסימות והמתינו לנחיתות, עד לסיום המבצע הושמדו משאית מצרית וכוח נגמ"שים שניסו להפריע.
פינקו ממנה חייל שתפקידו היה לספור את חללי האויב , עד סוף המבצע נספרו כ-100 גופות אבל להערכתו של פינקו היה מספר ההרוגים גבוה בהרבה. אחד ההרוגים היה המושל האזרחי של ים סוף, בדרגת גנרל שמכוניתו נדרסה ע"י זחלי הטנקים, איתו נהרג גם יועצו - הקולונל הסובייטי.
המצרים איבדו 70 כלי רכב, שלושה נגמ"שים, שבע נק' משמר, 27 עמודי טלפון ושני מתקני מכ"ם.
הפשיטה הכתה גלים בתקשורת הבינלאומית, ותמונתו של פינקו הצוהל על החוף המצרי הופיעה בשבועונים הנפוצים בארה"ב, "פעולה אלגנטית מבחינה צבאית, אך ברוטאלית ועקובה מדם", הגדיר אחד הפרשנים הזרים את המבצע, הישגי המבצע נבעו לדעתו של סא"ל ברוך הראל (פינקו), מהמודיעין המעולה והמדויק, מההכנות הקפדניות, משמירת ביטחון השדה, שאיפשרה את ההפתעה.
נוסף על כל זאת התקיים שיתוף פעולה מוצלח בין מרכיבי הכוח היבשתי, חיל הים, חיל האוויר, והארטילריה הבין יבשתית.