מעוז פורקן היה מערך של שלושה מעוזים בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. בשבוע שלפני פתיחת מלחמת כיפור, הבחינו אנשי המעוז בפעילות מוגברת בגדה המצרית, הם דיווחו על הפעילות לפיקוד.
בפרוץ מלחמת יום כיפור איישו את המעוז 32 חיילים מחטיבה 14. בשעה 13:00 הגיעה הוראה מהפיקוד להתכונן ל"כוננות ספיגה". בשעה 13:50 החלה ההתקפה המצרית. החיילים המצריים נחתו על החוף ודגל מצרי הונף בחצר המוצב. לוחמי המעוז פתחו באש על המצרים והצליחו להדוף אותם. לאחר ששמעו אנשי פורקן על נפילתו של מעוז חיזיון (8 באוקטובר) הצפוני, איבדו את הקשר עם מעוז מצמד מדרום והחליטו להיחלץ בכוחות עצמם. ב-9 באוקטובר יצאו אנשי המעוז בלילה, ונעו בין כוחות אויב לעבר כוחות צה"ל. מח"ט 14 אמנון רשף עמד בראש כוח החילוץ. כוח של ארבעה נגמ"שים ושלושה טנקים ביניהם טנק המח"ט וטנק מג"ד 184, שאול שלו, יצא לעבר מעוז פורקן.
אנשי פורקן נקלעו לטווח חילופי האש בין כוחות צה"ל למצרים. אמנון רשף הורה לכוח החילוץ להיכנס אל תוך האש כדי לחלצם. אנשי המעוז ירו זיקוק ירוק וכך המח"ט והמג"ד זיהו את מקומם ושעטו לעברם.על טנק המג"ד נפתחה אש טילים, אך הוא הצליח להימלט ממנה. תוך מספר דקות פרץ הטנק, עמוס בשלושים ושלושה חיילי פורקן. (נהג טנק סדיר מכוח שריון הצטרף לאנשי המוצב אחרי שהטנק שלו נפגע באש ויתר אנשי הטנק נהרגו.לאחר 22 שעות בתוך הטנק, הגיח ממנו והגיע למעוז פורקן).