סרן ליאור רום נולד בחיפה ב-26 ביוני 1964 להוריו הדויגה וקרל. משנת 1971 התגורר ליאור עם משפחתו בלונדון שבאנגליה. בשנת 1973 עבר לגור עם משפחתו ברמת השרון.
ליאור סיים את ביה"ס היסודי גולן את חטיבת הביניים עלומים ובהצטיינות את התיכון ע"ש רוטנברג. בד בבד סיים בגיל 16 את הקונסרבטוריון ברמת השרון.
בד"כ על מי ש"הולך" נוהגים לספר סיפורים ולהפליג בשבחים, אבל ליאור היה משהו מיוחד, מילים לא מסוגלות לתאר אותו.
הוא היה מסוג התלמידים שתמיד היו מספר אחד. מכיתה י' הוא החליט ללמוד הנדסת אלקטרוניקה במסגרת עתודה אקדמאית.
בשנת 1982 התקבל ללא מבחני כניסה לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בפברואר 1987 סיים את לימודיו בהנדסת אלקטרוניקה, גמר קורס קצינים ושירת בנושא פיתוח טנק בחיל החימוש.
ב-1990 הועלה לדרגת סרן עד נפילתו ב-9 ליוני 1991.
קוים לאישיותו המיוחדת, הישגיו בשרותו הצבאי בפיתוח הטנק מצאו ביטויים במכתבי מפקדו הישיר, בתעודת ההוקרה וכבוד מאת ראש אכ"א והספד מאת יחידתו:
"סרן רום ליאור נפטר בעת שרותו הצבאי בכ"ז סיוון תשנ"א (9.6.91). סרן ליאור היה קצין ומהנדס אשר נמנה על מפתחי טנק מרכבה סימן 3. המקצועיות והיסודיות שלו הטביעו את חותמם בפרויקט.
סרן ליאור התבלט באישיותו העדינה והמיוחדת, פטירתו הפתאומית הינה אבדה לכולנו.
יהי זכרו ברוך".
ואלוף גורן, ראש אכ"א כותב בתעודת הוקרה:
"סרן רום ליאור שרת בשירות הקבע בצה"ל. הוא ראה את שירותו כשליחות ונשאו במסירות ובאהבה. נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו כאשר טובת המדינה לנגד עיניו. תרומת חייו היתה גדולה. שליחות חייו נקטעה עם מותו צה"ל ינצור זכרו".
את מסירותו וכשרונו היטיבו לתאר חבריו ליחידה:
"- היום אנחנו מלווים בכאב את חברנו ליאור למנוחת עולמים.
- לא כך תארנו לעצמנו פרידה מליאור, אך המציאות הינה אחרת.
- הכרתי את ליאור במשך שנות שרותו בדפ"ט מאז הגיעו אלינו כקצין וכמהנדס אלקטרוניקה.
- ליאור שאף לשלמות, השלמות והסדר היו נר לרגליו כמעט ללא פשרות.
- הוא נלחם במה שהאמין כיד לעשות מלאכתו בצורה הטובה ביותר.
- בקיא בעיסוקו וברור בהחלטותיו.
- קשה לחיות עם המחשבה שליאור איננו, הוא נקטף במהירות כשהוא מותיר אחריו את כולנו כואבים.
- הוא נקטף כשהוא מותיר אחריו חלל ידע שיתמלא רק ברבות הימים.
- ליאור לא היה צריך לומר מילה כדי שנחוש את עדינותו, שכה בלטה מול החספוס הצברי שמסביב.
- לפני שישה שבועות ליאור חלה, כל כך רצינו שיבריא ויעמוד על רגליו, שיחזור אלינו ונראה אותו שוב פורח, אך יד הגורל קשה היתה.
- ליאור נלחם במחלתו בכל כוחותיו.
- האמנו שהוא יתגבר, אך ליאור נפל ואנו איבדנו קצין, רע ואיש פיתוח מעולה.
- אין מילים לנחמה, אך אם נרצה למוצאה ולו במעט נוכל להתנחם בכך שליאור היה שותף ליצירה לאומית טנק המרכבה סימן 3.
- עד ימיו האחרונים עבד ביצירה זו, יצירה המסייעת לבטחוננו ונותנת לנו חיים.
- תהא נשמתו צרורה בצרור החיים."
ליאור הצטיין בכל אשר נגע במדע, במוסיקה, בספורט. היה נער נפלא ואיננו עוד.