שמעון, בן אשר ושרה. נולד ביום ט' בניסן תר"ץ (7.4.1930) באנטורפן שבבלגיה. בעודנו תינוק נתיתם מאביו ובשנת 1934 עלה עם אמו לארץ, גדל וחונך על-ידי סבו עד גיל י"ב. למד בבית-הספר היסודי "ביל"ו", סיים את לימודיו בו ולאחר-מכן למד בגמנסיה "השכלה". מגיל י"ב השתייך לתנועת "בית"ר" ושימש מפקד באצ"ל עד קום צה"ל.
אחרי הצטרפו לצה"ל ניגש לבחינות-בגרות לאכסטרנים. הועבר לחזית-הצפון, שם השתתף בהתקפה על מוצבי-הסורים והתבלט בכוחו כמפקד וכלוחם. נשלח לקורס קצינים ולאחר סיימו אותו שירת ביחידת הסיור של חטיבת "גולני", בה היה סגן מפקד. השתתף בקרבות בצפון-הארץ. בשתי השנים לפני מערכת-סיני, בה נפל, שימש כמדריך ראשי וסגן מפקד בית-ספר לשריון, אשר לו מסר את כל מרצו וכוחו. במסגרת צבא-הקבע הגיע לדרגת רב-סרן. בפרוץ מערכת-סיני ניסו כמה מפקדים בכירים להשפיע עליו להישאר בבית-הספר אך הוא לא שעה להם והחליט, כי מקומו בין הלוחמים הפורצים.
נפל בקרב אבו-עגילה ביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. הניח אשה ובת. דברים לזכרו ולדמותו הועלו ב"אבים", הילקוט שהוצא בשנת 1960 על ידי המועצה המקומית של רמת השרון.