תפריט נגישות

סמל עמי חבה פאוזי ז"ל

קו"ח מתוך ספר "בנינו", רמת השרון


נולד ב-1948 להוריו, נעים ואלואיז, שעלו ארצה בשנת 1951. למד בבית הספר ממלכתי ה' במורשה. בגמר לימודיו בבית הספר היסודי, למד במשך שנתיים בבית ספר מקצועי למהנדסי בנין. בגמר לימודיו התגייס לצה"ל, בהיותו בן 17 בלבד בשנת 1965. ב-1970 נשא לאשה את רחל, שילדה לו את גיא ואת שגית. עבד באולפני ההסרטה בהרצליה. לאחר מכן ייסד עם חבריו חברת הובלה למשאיות בשם "חברת".
אופיינית לו העובדה שלא חיכה עד גיל שמונה עשרה כדי להתגייס לצה"ל, התייצב שנה לפני כן, כדי למלא את חובתו הלאומית היסודית.
כעבור שנה, בגיל תשע עשרה, כבר השתתף במבצעים רבים של מלחמת ששת הימים. יחידת השריון, אליה השתייך, הצטיינה ברוח ההקרבה והמסירות.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים לא חיכה לצו קריאה, אף לא לקריאה טלפונית, לבש את מדיו והצטרף מיד ליחידתו. בפעם השניה לחם בדרום, בחזית המצרית. באחת ההפגזות הקשות על ראס סודר פגע רסיס של פגז בלבו ונפל במקום.
צעיר חייכן, ביישן, נחבא אל הכלים, צנוע בכל דרכיו והליכותיו. תמיד חיפש את תחושת הבית, ביקש את הרגשת הנאהב והרצוי. הושיט יד לרעות, אהב לעזור לזולת בעת צרה.

ממכתביו האחרונים מחזית הדרום:
16.10.73
לרחל, לילדים, לכולם שלום רב!
אני מרגיש מצוין. אין מה לדאוג.
חזקו ואמצו שלכם באהבה
עמי.
אנו ננצח בהקדם.

20.10.73
לרחל, לילדים המתוקים, להורים ולכולם שלום רב!
...אני מתגעגע אליכם כל כך שאין לי כבר סבלנות לכל המלחמה הזאת... אני תקוה שהמלחמה הזאת תיגמר בהקדם, אחרת אתחיל להשתגע מן הגעגועים. רחל מה שלומך? מה שלום הקטנים? האם הוא מתגעגע ושואל מה עם אבא? תגידי לו שאבא יבוא עוד מעט (בעזרת השם) ותספרי כל מיני דברים שלא ירגיש בחסרוני...
מה עם שגית? האם גדלה ונהיתה שובבה?
...בקשר אלי, אני שומר על עצמי... אלוהים שומר עלי מלמעלה... אין לנו מה לחזור הביתה עד שנגמור עם כל המצרים האלה...
שלכם בגעגועים, ד"ש לכולם,
עמי".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה