כל המילים השמחות
פסקו נעלמו עם המים.
הפלגת לך עם כל הרוחות.
נעלמת בין ים לשמים,
היכן נעלמת ה"דקר",
להיכן נעלמו גיבורים?
צללת לך בים כה אכזר,
בין גלים זועמים ושחורים
לו חזרת אלי, לו הגעת לכאן
הייתי נושקת שפתיך -
אך אתה נעלמת בלי לדעת לאן,
ושוב לא אראה את פניך...
לו רק חזרת אלי,
הייתה השמפניה זורמת,
וכל האומה בוודאי,
הייתה כה שמחה וסואנת..
הילדים שוב היו שמחים
והבית היה מלא אור.
וכל העצבות והבכי
היו שוב הופכים למזמור
לו חזרת אלי