סגן יניר גנדלסמן ז"ל

אוריאל שרעבי נולד בל' אדר א' תשכ"ב (6.3.62), ברחובות, נצר למשפחת רבנים עניפה. בילדותו למד ב"תלמוד תורה" בעיר הולדתו ובהמשך - בחטיבת הביניים של ישיבת הדרום. בתום לימודיו שם, פנה ל"ישיבת ירושלים לצעירים", מתוך מגמה להתעמק, ברמה מוגברת, בלימודי הקודש. אוריאל ביקש, לדברי בני משפחתו, להקדיש עצמו ללימוד תורה בלבד, תוך ויתור מודע על עיסוק במקצועות אחרים. אמו ואביו, ששימש כרבה הראשי של העדה התימנית ברחובות, לא בקשוהו לחזור בו, על-אף שבלט, מילדות, בכושרו המתמטי. כעבור שנים, ויתר על בחינת הבגרות במתמטיקה לטובת הלימודים בישיבה. הוא ביקש להשלימה לאחר תום שרותו בצה"ל.
למרות שנדמה היה כי "תורה מתשת את כוחו" - הצטיין אוריאל בכושרו הגופני. הוא הקפיד על פעילות ספורטיבית סדירה. בצד-זאת, "בלע" ספרים רבים בשקיקה, בעיקר ספרי הסטוריה ומלחמה. כשנשאל ע"י אחיו אם קריאת ספרים רבים כל-כך בנושא, מעוררת בו את החשק ליטול חלק במלחמה של ממש - ענה, כי איננו שש לכך: "אף-אחד, אף-אחד, לא 'מת' להלחם", אמר, "אך אם נצטרך - נצא".
"היה כאן משהו שהיה מונח מתחת לסף הכרתו", אומרת האם: "הוא ביקש להספיק כמה שיותר בחייו הקצרים".
אוריאל נשבה בקסמיה של רמת הגולן והרבה לטייל בשבילי הצפון בלוויית קומץ חברים. בשלב מסויים אף התכוון להרשם לגרעין התיישבותי, שאמור היה להקים ישוב באזור. "בקיץ האחרון", מספרת אמו, "אחר שלושים ימי האבל - עלינו לרמת-הגולן כדי להבין, סוף-סוף, מה ביקש למצוא בהקמת בית שם".
בישיבה בקרית-שמונה, התגלה כביישן: "סימלו המסחרי", מספרים חבריו, "היה החיוך המבוייש הנצחי". אך לא היה בה, בצניעותו של אוריאל, כדי להקהות את חריפות שכלו. היא היוותה מסגרת מתאימה לשקידתו על תלמודו. גישתו האנאליטית ללימוד הוסיפה "פלפל" לשיעורי הגמרא בישיבה. אוריאל אטם אזניו מלשמוע תשבחות על-כך.
להפתעת הכל, גילה, בשלב מסויים, כי הוא מתלבט על המשך דרכו בתום הלימודים בישיבה, בין האפשרות להמשיך ולהשתלם בעולמה של תורה ולהפוך לטוען רבני, לבין לימודים באוניברסיטה ("חברי עוד יזדעזעו!" צחק).
בשבת האחרונה לחייו שהה בביתו ברחובות. לאחר שנקרא לשוב ליחידה, יצא עם ידידו הטוב ושכנו, אבישי גזי, לתפילת מנחה בבית-כנסת סמוך, שם עלו השניים לתורה. אחר-הצהריים, עוד בטרם יצאה שבת, כבר היו בדרכם לשטח הכינוס של כוחות צה"ל.
"הקודש-ברוך-הוא", אומרת אמו, "ייעד את אורי לביצועה של משימה מסויימת בעולם הזה. המשימה הזו היתה אף חשובה יותר מהקמת בית ומשפחה לעצמו. הוא הקים, תמורת זאת, משפחות הרבה".
בן 20 היה בנופלו.