נולד ב-2 יולי 1958 באשקלון.
בגיל 4 העתיק מקום מגוריו עם משפחתו, הוריו ואחותו לרמת השרון.
סיים בי"ס יסודי ותיכון ברמת השרון.
התבלט בענפי ספורט ותעופה.
התגייס לצה"ל בשנת 1976 ונפל בתאונת אימונים ב-8 מאי 1979 ברמת הגולן.
"עוד לילה ולך
כבר שחר לא יפציע
אני שכותב זאת שוב
כאילו לאמת השערה בדויה
כאילו לשקר את האמת
ניגמר כוחי לפני שהתחלתי לנדוד
ניגמרה נשימתך לפני שהתחלת לחיות"
בית זה הינו קטע משיר שנכתב לזכרו של אלי בידי חבר. המילים לרוב אינן מצליחות להפיג את הכאב והיגון במותו של בן, וחבר, והמשפט: "נגמרה נשימתך לפני שהתחלת לחיות" מביעה את עוצמת הריקנות שאנו חשים עם מותו של אלי וזאת משום היות אלי צעיר חינני, במרץ בעל רצון נדיר להשגת שאיפותיו.
יחודו של אלי היה ביכולתו להנות מכל רגע ומצב בחייו, יכולת שניסה להאציל גם על חברתו הקרובה, בערב לזיכרו של אלי הגדיר אחד הנוכחים את קשריו של אלי עם הסובבים אותו ביכולתו להתבשל בנשימתך.
ואמנם כך אנו זוכרים את אלי גם כיום כחלק מאיתנו. אלי נולד באשקלון ועד גיל 11 עברה עליו תקופת ילדות רגילה ומאושרת אולם אז נפגעה בריאותו ממחלת השפעת עד אשר היה צורך להטיסו לארה"ב לתקופה ממושכת לשם איבחון וריפוי עד גיל 16 סבל אלי מהמחלה ורק אדם בעל כח רצון כשלו יכול היה גם בתקופות הקשות ביותר להביט קדימה בתקוה, להילחם במחלה ולהירפא ממנה כליל כדי שיוכל להתגייס לצבא ולהתנדב לקורס טייס.
בתיכון גיבש אלי סביבו קבוצת חברים קטנה שלמדו, בילו ועסקו בספורט ביחד, ונוצרה ביניהם יותר מ"כימיה". חברים שהמשותף והמאחד ביניהם רב והיחסים בינם לבין עצמם הולכים ומתהדקים כל הזמן, לקראת סיום כיתה י"ב נתגבש באלי הרצון לטייל בארה"ב ואמנם לאחר בחינות הבגרות נסע עם חבר וחברה לטיול שנמשך שלושה חודשים שבו ראה, קלט וחווה חוויות רבות עד אשר הגיע צלצול מהבית כי גיוסו הוקדם. הוא אכן חזר מיד וכבר למחרת בואו התיצב בבקו"ם והתגייס.
רצון הברזל שהתגבש באלי בשנות מחלתו הוא שהכתיב את מסלול חייו בהמשך.
היה זה אלי גדוש אנרגיה ורוח נעורים שלעולם לא שקט עד אשר השיג את מבוקשו וזאת אף פעם לא באמצעות טיפוס על גבם של אחרים אלא תוך הצהרת כוונות ברורה שאיננה יכולה שלא להתקבל בשל החינניות שבה היתה מלווה. כך היה אלי גם בצבא בו שירת בתחילה בקורס טייס ממנו הודח והועבר לשריון תוך ידיעה ורצון ברורים לנסות ולהגיע שנית לקורס טייס ולהצליח בדבר שכה ייחל לו להיות טייס. אולם גם אם היווה השיריון בדרכו של אלי תחנה בלתי צפויה הרי יאמר ששם צלחה דרכו והוא הגיע במהירות לקצונה ולפיקוד של מחלקה בחטיבת שיריון "ברק".
את מותו מצא אלי בתאונת אימוני לילה ברמה, טנק ממחלקתו ירה ופגע בו מאחור.
נורא לראות את חייו של אדם כחוט אחד דק אשר שזורים בו חוטים של אנשים רבים אחרים ואירועים שונים וכל אלה יחדיו יוצרים חבל עבה שהוא חבל החיים.
חבלו של אלי ניגדע בחצות ליל ה-8 למאי 1979.
יהיה זכרו ברוך!