אלו שהכירו את אבי בקרמן שלנו יודעים, שמאז היותו קטן הוא ידע מה הוא רוצה, וכל מה שהוא הציב לעצמו הוא דאג אם בקלות ואם בקושי ליישם על הצד הטוב ביותר, עד שהמרצחים קטעו וגזלו ממנו את המשך מילוי שאיפותיו וחלומותיו. אך לאלו שלא הכירו, להלן 2 בתים משיר שדודו כתב כשלאבי מלאו שנתיים ועד כמה שזה מתאים לאבי גם כשגדל:
אבי כבר גדול, עובדה הולך לגן
כזה שובב הילד, איזה בלגאן
הוא מתנדנד בנדנדה ומשחק בחול
הכל-הכל, גם לאכול, לבד לבד יכול
לאבי שלנו אין זמן, הוא ילד כה חרוץ
לשום מקום אינו הולך, חייב הוא רק לרוץ
אבי יודע כבר ה-כל, ואותו לא ילמד שום איש
כל דבר, קשה או קל, יבצע חיש