משפחת זאבי, יעל, הילדים. זהו יום קשה בחיי המדינה ובחיי העם היהודי. תרחיש הבלהות התגשם. כדורי טרוריסטים שפלים שמו קץ לחיים מפוארים, אדירי מעש, של מנהיג, מדינאי ומצביא דגול, חבר ורע, מטובי בניו של העם היהודי ומטובי בניה של מדינת ישראל.
רחבעם זאבי תבנית נוף מולדת העם היהודי, פטריוט גדול, אוהב ישראל, ידען גדול בתולדות ארץ ישראל.
ככל שחולפות השעות מתעצם הכאב, הזעזוע, הזעם ממעשה הרצח האיום. ככל שחולפות השעות אנחנו נעשים קשובים יותר לקול פנימי המצווה עלינו להיות נחושים ולעשות הכל כדי להגן על עצמנו, על עמנו ועל מולדתנו.
ככל שחולף הזמן גוברת ההכרה כי מי שקרוי פרטנר ומנהיג עם מתגלה במלוא חדלונו, איש חדל אישים, הממית בדרכו אסון על עמו ונושא באחריות לשפיכות הדמים בקרבנו, איש המלעיט עלינו ועל העולם דברי רהב ומרמה.
הם רוצים בכל מחיר להבעיר אש במזרח התיכון. הם קוטעים פעם אחר פעם את ידינו המושטות לעברם לשלום. הם שמו קץ לסיפור של חייל אשר במשך 60 שנה שירת את העם ואת הארץ.
היום נפל כפיר, מצביא, מדור הנפילים, ממפקדי תש"ח ומלוחמיו, מאנשי הפלמ"ח, פטריוט ואידיאליסט, הלוחם ללא חת, מי שהיה יועץ למלחמה בטרור של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, נרצח.
רחבעם זאבי איש אמונה ואיש אמון, איש ישר דרך, איש ארגון מעולה, הטוב באנשי המטה, כפי שהגדירו ראש הממשלה, יצחק רבין. איש תרבות ואיש הדר, איש ספר ואיש הגות, איש מקורי במחשבתו ויצירתי בחשיבתו, איש נעים הליכות, איש רך ועדין, עז רוח וגיבור, איש חסר פשרות בנושאים שעניינם השקפת עולם ואיש של פשרות בחיי היום-יום, איש פשוט, צנוע ועניו, איש טוב לב.
רחבעם, רחב הלב ורחב האופק, רחב הדעת ורחב הנפש, בעל לשון שנונה וחוש הומור. פרלמנטר חרוץ, יסודי ושקדן. אהוב. גם מי שלא הסכימו עם עמדותיו אהבו את מי שניחן באישיות מרתקת ומקסימה. רבים מבין אזרחי ישראל הערבים אוהבים אותו ומכבדים אותו.
שלשום נפגשתי עם ראש הממשלה ושוחחנו בנושאים ביטחוניים מדיניים. בעניין מסויים אמר לי ראש הממשלה: ראוי להתייעץ עם גנדי בנושא. לא הספקנו. הוא נרצח.
רחבעם זאבי, זכרונו לברכה, הפך את הדיסקית לחלק בלתי-נפרד מחייו, ובכך הטביע את מחוייבותו לחיילים הנעדרים, השבויים והחטופים. רחבעם זאבי הוא הדיסקית של מדינת ישראל, בהיותו פטריוט גדול, איש רוח והגות, איש ספר וספרות, בהיותו מצביא ומדינאי, באהבתו לעם ישראל ולארץ ישראל, לנופיה ואתריה המקודשים, למקימיה, בתולדות העם ובתולדות הארץ.
גנדי שלנו, בעל העבר המפואר, הוא ורעייתו אשר תמיד עמו, חרשו את הארץ כולה כדי לשכנע בצדקת דרכו, כדי לעזור לאנשים במצוקותיהם, כדי לבטא את אהבתם לארץ ישראל. 75 שנה חי בארץ ישראל, נשם מאווירה והכיר את כל משעוליה, סייר בה לאורכה ולרוחבה. את אהבתם למולדת ולעם היהודי ביטאו רחבעם ויעל, שתיבדל לחיים ארוכים, בשמות שהעניקו לילדיהם: יפתח-פלמ"ח, סייר-בנימין, מצדה, ערבה וצאלה.
רחבעם נולד בשכונת ימין משה על אדמת ירושלים. הוא לחם למען ירושלים במשך 60 שנה. דמו נשפך על אדמת ירושלים ליד מצודת כפיר, ליד הר הצופים, ליד שכונת שמעון הצדיק, ליד העיר העתיקה, ליד הר הבית, הר המוריה.
אמא אדמה תביט אליך טובה וחכמה, כמו בבן השב הביתה מן הדרך. היא תחבר אותך אליה, וכתשקרא בשמה "אמא אדמה", היא תגיד: אתה עייף מן המסע. אל תדאג, היא תחבוש את פצעיך, היא תחבק אותך אליה בנשיקה חמה.
לך, יעל, אשת חייל, אשת חייל המגוייס לכל חייו, אשת רחבעם, אשת איש אשר עם רחב מאחוריו, איש רב תעצומות, היי חזקה והמשיכי ללחום.
אזרחי ישראל, בשעה קשה זו אנו עצובים וחורקים שן. אך עלינו לעמוד שלובי זרוע. יחדיו נתגבר. במערכה הקשה הזאת שנכפתה עלינו, הם לא יוכלו לנו.
יש לנו כוחות ביטחון מצויינים, מן הטובים, המוסריים ביותר והנאורים ביותר בעולם. הם, בעזרת השם, מגינים עלינו ושומרים עלינו.
רבי יהודה הלוי כתב: "הידעו הדמעות מי שפכן? ויידעו הלבבות מי הפכם? הפכם, בו מאורם, תוך רגבים. ולא ידעו רגבים מה בתוכם. בתוכם שר וגדול, תם וישר, ירא האל ואיש נבון וחכם".
רחבעם זאבי, לך לשלום, תנוח על משכבך בשלום, בין רגבי אדמת ירושלים וארץ ישראל אשר כה אהבת.
"וישכב רחבעם עם אבותיו, וייקבר עם אבותיו, בעיר דוד".
חברי ורעי, מדינת ישראל אומרת לך: היה שלום גנדי.