"שיר מזמור לאסף: אלהים אל דומי לך, אל תחרש ואל תשקוט אל, כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך. אמרו: לכו ונכחידם מגוי, ולא ייזכר שם ישראל עוד, כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו. אהלי אדום וישמעאלים, מואב והגרים, גבל ועמון ועמלק, פלשת עם יושבי צור. גם אשור נלווה עמם. היו זרוע לבני לוט סלה. עשה להם כמדיין, כסיסרא, כיבין בנחל קישון. נשמדו בעין דאר. היו דומן לאדמה. שיתמו נדיבמו כעורב וכזאב וכזבח וכצלמונע כל נסיכינו, אשר אמרו: נירשה לנו את נאות אלהים. אלוהי, שיתמו כגלגל, כקש לפני רוח, כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים, כן תרדפם בסעריך ובסופתך תבהלם. מלא פניהם קלון ויבקשו שמך אדוני. יבושו וייבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו, ויידעו כי אתה שמך אדוני לבדך, עליון על כל הארץ".