סגן משה אפרתי קאקון ז"ל

משה, בן חתון ושלום, נולד ביום י"ח בתמוז תשי"ג (1.7.1953) ברמת השרון. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי ה' ברמת השרון ובפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. משה היה תלמיד מצטיין, אהוב ומקובל על מוריו ועל חבריו, הקפיד על הכנת השיעורים וסייע לתלמידים החלשים. הוא היה חובב ספורט נלהב ושקד על טיפוח כושרו הגופני, אהב מאוד להאזין למוסיקה בכל תחומי היצירה המוסיקלית, ואת זמנו הפנוי הקדיש לאוסף הבולים שלו. משה, שנתייתם בילדותו מאמו, היה נער מתבודד שחי בעולם משלו ומסתגר לעצמו. הוא הקים לו מעין בקתה על אחד העצים בחצר הבית ושם שיחק לבדו שעות רבות. כך נתגבשה בו אישיות חזקה והוא ניחן בכושר מנהיגות. את האנשים סביבו ידע לקרב בחיוכו המלבב, וסלד מן הגאווה וההתנשאות. הוא היה קר-רוח ושקול ונהג לבחון כל עניין במחשבה מעמיקה.
כדי להצליח בכל משימה ואתגר שהציג לעצמו, לא נלאה ממאמצים ולא נרתע מקשיים. אדיב היה ומנומס, נעים-הליכות ואיש שיחה, שדבריו ערוכים בהיגיון ובטעם. הוא היה גלוי לב ומעולם לא היסס לומר את שבלבו, אפילו היו הדברים קשים ומעיקים. הוא היה נאמן ומסור למשפחתו. מעולם לא שכח את יום השנה לפטירת אמו ואפילו מהצבא היה מצליח לבוא הביתה, כדי לומר אחריה קדיש בבית-הכנסת. משה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מקצועות טנק "סנטוריון" בציון גבוה (95), בקורס למפקדי טנקים, בקורס לקציני אג"ם ובקורס לקציני שריון. הוא היה קצין נמרץ, בעל יזמה ושאפתנות חיובית, אחראי מאוד, ישר ורציני. אחד מפקודיו מספר, שחייליו אהבוהו מאוד, שכן גיבש אצלם רוח-צוות למופת, ידע לשוחח אתם מתוך קרבה רבה ולבביות, ולהטות אוזן קשובה לדבריהם, ולפיכך סרו כולם ברצון למשמעתו ולמרותו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית ברמת הגולן והתפרסה מיד בקו הראשון.
ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) בקרב שהתחולל בבוקעתא, הצליח לחסל שישה טנקים של האויב, ובעודו עומד חשוף בצריח ומחפש מטרות לתקיפה נפצע קשה בחזהו ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב וארבעה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "משה היה מטובי המפקדים בפלוגה ומבחירי המפקדים בגדוד. הקרב שלחם בו ונפל, היה מהקרבות אפופי הגבורה של לוחמינו ומן המכריעים להגנת רמת הגולן ומדינת ישראל".
בני משפחתו תרמו לזכרו ארון-קודש לבית-הכנסת "תפארת-ציון" ברמת-השרון; המועצה המקומית של רמת-השרון הוציאה לאור חוברת לזכר בני המקום שנפלו במלחמה, ומשה בתוכם.