אלבום תמונות
הלחימה בחזית הצפון
הצבא הסורי שנערך להתקפה כלל בקו הראשון 3 דיביזיות חי"ר (שבכל אחת מהן כ-220 טנקים) ושתי דיביזיות שריון בעורף, כ-1200 קני ארטילריה, מערך טילי קרקע-אוויר צפוף וכ-300 מטוסי קרב. הסורים תיכננו לכבוש את רמת הגולן תוך כ-24 שעות.
מול העוצמה הסורית מנו כוחות צה"ל בשלב הפתיחה שני גדודי חי"ר במוצבים, 177 טנקים ו-44 קני ארטילריה. המתקפה הסורית נפתחה בהפגזה ארטילרית ובתקיפות מטוסים על מטרות ברמת הגולן. בחסות הסיוע הזה נעו דיביזיות החי"ר כדי לעבור את התעלה נגד טנקים ולחדור לשטחנו. ההתקפה היתה לכל אורך הקו וכוחותינו נערכו לבלום את גלי התוקפים. מתוך הערכה שהמאמץ הסורי העיקרי יהיה בגזרה הצפונית, בפיתחת קוניטרה - הופנתה עתודת השריון לגיזרה זו, ואכן שם הסורים נבלמו. בגזרה הדרומית הצליחו הסורים לפרוץ ולחדור לשטחנו, והתקדמו במשך הלילה. הישג סורי נוסף היה כיבוש מוצב החרמון.
במשך ה-6 באוקטובר ובלילה שלאחריו נעשה מאמץ להחיש את התארגנות המילואים, וכל יחידה שהיתה מוכנה הוחשה לחזית. כוח מילואים ראשון עלה כבר סמוך לחצות ונכנס לקרב בציר הנפט ליד נפח. בבוקר ה-7 בחודש הגיעו כוחות נוספים ועלו לרמה בכל הצירים. לקראת הצהריים חולקה הרמה לשתי גזרות, הצפונית באחריות אוגדת רפאל איתן והדרומית באחריות אוגדת דן לנר. בשל החיפזון עלו היחידות עם ציוד וחימוש לא מלאים, וכן שובש המבנה האורגני של החטיבות.
בבוקר ה-7 בחודש הטילו הסורים למערכה דיביזיית שריון, וזו חדרה באזור כודנה, החלה להתקדם לעבר נפח והגיעה עד גדרות המחנה. במאמץ של כוחותינו נבלמו הסורים ונסוגו דרומה מנפח. בדרום הרמה הגיעו הסורים עד אזור קצביה במערב ועד מעבר למושב נוב בדרום. כוחות המילואים שהגיעו הצליחו, בסיוע מטוסי חיל האוויר, לבלום התקדמות סורית נוספת. חומרת המצב ברמה הביאה להחלטה להפנות לחזית זו את עתודת המטכ"ל - אוגדת משה פלד, וזו החלה לנוע באותו יום צפונה. בערב הוחלט בפיקוד לפתוח למחרת בהתקפת נגד.
בבוקר ה-8 באוקטובר נפתחה התקפת הנגד בדרום רמת הגולן, כאשר אוגדת פלד תוקפת מדרום, אוגדת לנר ממערב ואוגדת איתן בולמת בצפון ומפנה מאמץ לתקוף דרומה מנפח. תוך כדי לחימה קשה הצליחו הכוחות להתקדם ולהדוף את הסורים. בגזרה הצפונית נמשכה הבלימה. באותו יום נעשה ניסיון לכבוש את מוצב החרמון, אך ללא הצלחה - והכוח נסוג. התקפת הנגד נמשכה למחרת ועד בוקר ה-10 בחודש נהדפו הסורים מכל השטח שכבשו, למעט מוצב החרמון, ב-9 באוקטובר עשו הסורים מאמץ עליון כדי להבקיע בפתיחת קוניטרה, הצליחו להגיע עד החרמונית, אך נבלמו על-ידי כוחותינו בקרבות שריון בטווחים קצרים ביותר. לאחר שהצליחה התקפת הנגד הוחלט להמשיך בתנופה ולהבקיע לשטח סוריה במגמה ליצור איום על דמשק ולהוציא את סוריה ממעגל הלחימה.
ב-11 באוקטובר הבקיעו אוגדות איתן ולנר בצפון הרמה בסיוע כבד של חיל האוויר וארטילריה. אוגדת איתן התקדמה כמתוכנן, אך אוגדת לנר נתקלה בהתנגדות קשה בהבקעה ותוגברה בהמשך בכוחות מאוגדת פלד. ההתקדמות נמשכה גם למחרת, כאשר שתי האוגדות משתלטות על השטח שנודע בהמשך כ"מובלעת" בתחום סוריה.
בשעות אחר הצהריים של ה-12 בחודש חל מפנה עת הופיע בזירה כוח עירקי באגפה של אוגדת לנר. ההתקדמות נעצרה והכוחות נערכו לבלום את העירקים. הופעת חיל המשלוח העירקי שינתה בבת אחת את יחסי הכוחות; לפיקוד לא היו כוחות מספיקים להמשיך במתקפה והוא נערך כדי לשמור על מה שהושג עד כה. בימים הבאים נערכו התקפות מקומיות כדי לשפר את היערכותנו בטריז בתוך סוריה, וכן נהדפו התקפות סוריות, עירקיות וגם של חיל המשלוח הירדני שהופיע בדרום המובלעת. התקפות אלה לא הביאו כל הישג לאויב.
לקראת הפסקת האש נערך הפיקוד למבצע כיבושו של החרמון מחדש. המבצע החל אחר הצהריים ב-21 באוקטובר, עת הונחת כוח חטיבתי של צנחני מילואים בחרמון הסורי, כבש את המוצבים הסוריים ותפס את שיא החרמון, בלילה תקפו כוחות גולני, ולאחר קרב עז ורב-נפגעים הצליחו, בבוקר ה-22 בחודש, לכבוש את מוצב החרמון ואת סביבתו מידי הסורים שהתבצרו באזור. באותו יום נכנסה לתוקפה הפסקת אש בחזית הסורית.