התארגנות מחודשת של החטיבה
שרידי הטנקים התקבצו ביום 10\9 במחנה "עלייקה". הוראות מפיקוד העיליון קראו לפירוק החטיבה אך החיילים המתנגדים לרעיון ניגשו לטפל בטנקים הפגועים. סא"ל יוסי בן-חנן, שהיה מבכירי המפקדים בחטיבה, הגיע מחו"ל. כשחזר קיבל את הפיקוד על מה שנותר מהחטיבה. הקמ"ן החטיבתי ריכז את הכוחות הנותרים והכשיר 13 טנקים מוכנים לקרב. הטנקים צוותו וחומשו ויצאו בפיקוד יוסי בן-חנן. הטנקים של יוסי היו רצועת מגן אחרונה בפני הסורים, חברו אל לוחמי תל-חרמונית ובאזור מרום-גולן לבין גשר בנות-יעקב. ליד הצטלבות גבעת "הבוסטר" פגש הכוח של בן-חנן את פלוגת "טייגר" שהגנה על האגף הדרומי של החטיבה, יחד סייעו לשבור את המתקפה הסורית ב"עמק הבכא".
החטיבה בחוד ההבקעה
ב- 10\10 בצוהרי היום לא נותר אף טנק סורי מעבר לגבול בישראל, 1,400 נהדפו והושמדו. התקפה אחרונה הונחתה ע"י האוגדה בפיקוד רפול, לכיוון בית ג'אן ותל-שמס. כוחות החטיבה, מג"ד 74 ומג"ד 53 המשיכו בניסיונות הלחימה, כחיפוי וכעתודה. הכוח תקף עד למבואות דמשק. בשלב זה הסתיימה הלחימה של "חטיבת ברק" והלחימה ברמה"ג כאשר הכוחות האחרונים של החטיבה, היו הוכחה ניצחת להמשך קיומה של החטיבה- גם לאחר מלחמה זו.