* מידע נוסף
תפריט נגישות

סגן משה אפרתי קאקון ז"ל

מידע מורחב

לחימת גדוד 53 בגזרה הדרומית

עם פרוץ הקרבות פיתחו הסורים שני מאמצים בגזרה הדרומית, לכיוון חושניה והשני על "דרך הנפט". גדוד 53 הופקד על המוצבים הדרומיים יותר, מוצבים המאוישים בלוחמי חי"ר של גדוד 50 ותוגברו כאמור ע"י מחלקות הטנקים של גדוד 53.
לחטיבה לא היו כל עתודות, לפיכך, בהוראת פיקוד צפון הועבר גדוד 82 מחטיבה 7 לתגבר את החטיבה. ואכן כאשר כוח סורי גדול עקף מוצב ונע על "דרך הנפט" והבקעה נוספת היתה במוצב אחר, הגדוד הצטרף כדי להקל על הלחץ. לאחר התגברות על מארב שיריון נע דרומה לחסום התקדמות סורית.
באזור כודנה תקיפה סורית גדולה פצעה את הסמג"ד של גדוד 53 שיצא בהגנה כנגדה. הסורים המשיכו לתקוף וללחוץ ומ"פ פלוגת שיריון במוצב נהרג. מהפלוגה נותרה מחלקה אחת בלבד. לאור המצב החמור פונה מוצב ע"י מחלקת טנקים שפילסה דרך במהומת הקרב, חלפה על פני ריכוזים סוריים, הבקיעה דרך למוצב וחילצה את כל אנשיו בשלום. כעת השטח בגזרת גבול המוצבים, אזור פיתחת כודנה היה פרוץ לחלוטין וסוריים יכלו לנוע בציר כודנה-חושניה ללא כל מעצור.
המח"ט, אל"מ בן שוהם שרצה "לקרוא את פני המלחמה" קרוב לשדה קרב ולהגביר שליטה יצא עם מפקדת החטיבה להעביר אספקה לכוחות גדוד 53 הלוחמים בגזרה. המג"ד היה מכותר, הדרגים לא יכלו להגיע אליו, וטנקי כוח המג"ד לא יכלו "להסתנן". כך שלמרות הצורך החיוני חזרו כלעומת שבאו לנפח כאשר הכוחות הסורים התקדמו על דרך הנפט אל מול שיירת האספקה.
לנוכח המצב הקשה שלושה מוצבים מפונים אך רק שנים בפועל לכל אורך הגזרה הדרומית הלכו ונשחקו תוך בלימת האויב גדוד 53 וגדוד 82. בפקודה ניסו שלושה מוצבים להתפנות אולם הם כותרו בניסיונותיהם ואף אחד המוצבים נותר מנותק ומכותר במשך ארבעה ימים עד אשר הוסר הכיתור עם הדיפת האויב אל מעבר ל"קו הסגול".

שרידי גדוד 53 מרכזים בתל פארס
התקפה נוספת נפתחה על דרך הנפט ב- 10\7. המג"ד, עודד ארז ביקש להחלץ מהכיתור בתל-ג'וחדר ולרכז את כוחותינו בעמדה אסטרטגית בעלת עליונות טופוגראפית, בה הסיכויים ללחימה והיחלצות גדולים יותר.
כל משנותר מגדוד 53 התרכז על תל-פארס, יחד עם שרידי גדוד חי"ר 50 שפונו ממעוזים. מסביבם "ים" של מאות טנקים וכלי רכב סורים שהמשיכו לשטוף דרך פיתחת רפיד לעבר צירי התנועה ברמה צפונה לחושנייה ולקונייטרה ודרומה לרמת מגשימים ואל-על. עתה כבר לא היה כוח ישראלי בדרום הרמה שהיה יכול לבלום את השיטפון הסורי.

הקרב על תל-פארס
ב 10\7 ניסו חמישה מסוקים סורים להנחית כוחות על התל. אש כוחות ישראל מנעה זאת אך חלק מכוחות החי"ר הונחתו באזור סמוך. ניסיונות חיילי חי"ר ושיריון סורי לנוע לעבר התל נבלמו ע"י טנקים ישראלים וספגו אבדות בכלים ובנפש. לקראת רדת החשכה פרצו את הכיתור סביבם, על התנועה נפתחה אש פעמים רבות אך הכוח נע בדרכים מאולתרות עד שהצליח לחבור לכוחות ישראליים בגמלא.
בסיום הלחימה בגזרה הגזרה הדרומית נפלה בחלקה הגדול בידי הסורים. לא היה בנמצא כל כוח שיריון ישראלי שיכול היה לעקב בעד כניסה חופשית של כוחות סוריים לשטחנו.

בניית אתרים: