תפריט נגישות

רס"ן ישיש עדן ז"ל

מכתב לזכרו מאת ילדיו


אבא,
כשעוזבים כך יום אחד באמצע החיים, משאירים מאחור הרבה מדי לבבות שבורים.
משאירים הורים מבוגרים,
שלשיבה טובה כבר לא זוכים,
ושלושה ילדים כואבים,
שעם אמא ביחד ממשיכים ולא שוכחים.
אבא, בגיל 44 כבר מתרווחים בכורסאות מנהלים,
כבר מפנטזים על חתונות ונכדים.
אך אתה לא ויתרת על אותם לילות חשוכים,
בתוך אותה ציפור פלדה ענקית, עם רוטורים מסתובבים.
אבא, כולנו משתדלים להיות חזקים,
ורק זוכרים איך ביחד איתך נהנינו מהחיים,
איך שפינקת, איך שליטפת, איך שחינכת,
איך בטיולים שלנו בעולם,
אותנו הדרכת.
איך את כל כולך תמיד למשפחה הענקת.
אבא, אתה איננו איתנו עוד,
אך מהשנים שאותנו גידלת וחינכת יש לנו הרבה מה ללמוד.
ללכת בדרך הזו שלך,
של נתינה אינסופית
של יושר ואמת וחברות אמיתית
עם חיוך שלא מש ועיניים כחולות,
ולב אוהב ורגיש, וגוף שכל כך אהב לחיות.
ילדיך.

בניית אתרים: