תפריט נגישות

טוראי ירון דן גוטסמן ז"ל

קו"ח מספר "בנינו", רמת השרון


נולד ברחובות בחודש מאי 1966. כבן שנה עבר עם משפחתו להתגורר ברמת השרון. בהיותו בן שנתיים ובהיותו בן 12 שהה עם משפחתו בארה"ב לרגל חופשות השבתון של אביו.
הוא למד בבית הספר היסודי "אמירים", אחר כך בחטיבת הביניים "עלומים" ובתיכון מקיף ע"ש רוטברג, שם סיים את לימודיו במגמה הביולוגית. התגייס לצה"ל באוגוסט 1984 והתנדב לשרת בחטיבת גבעתי.
ירון גוטסמן, בן אשר ולסלי, אח לאילן ואביבה, היה טיפוס של מתנדב, איכפתניק שתמיד רוצה לתרום מעצמו למען הזולת. בין השנים 1979 ל-1983 התנדב לעבוד ולעזור בסניף מגן דוד אדום בהרצליה.
הוא אהב לכתוב שירים, ובילדותו ראו אור דברים שכתב בעיתון "מעריב לנוער".
ירון אהב ספורט, בעיקר אהב לשחות. כן הירבה לשמוע מוסיקת פופ. הוא אהב מאוד לטייל, וכחובב טבע הירבה לטייל ברחבי הארץ עם חברים - ברמת הגולן, במדבריות יהודה, בסיני ובנגב, ואהב את המרחבים ונופי הארץ.
כשירון התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1984, ביקש להתנדב לחטיבת גבעתי. בתקופת הטירונות התגלו בו תכונות של חבר טוב, של חייל שרוצה לתרום מעצמו את הכל שיש בו. כתב עליו חבר שעבר איתו את הטירונות "...ירון הסתדר עם כולם וזו מעלה, כי לכל אדם יש יריבים וידידים אך לא לירון. הוא פשוט היה חבר של כולם - וזה במבט מן הצד. ספציפית אתי, היתה לנו חברות מעולה, הוא תמיד אהב לעזור לחבר ובמיוחד לזה שהיה נתון בצרה... היתה לו אהבה ליחידה ובכלל לכל החבר'ה וזה הורגש כי תמיד בסוף מסע הוא היה הרטוב מכולם, המזיע מכולם, כי הוא נתן תמיד יותר מכל האחרים, אולי אחד או שניים השתוו לו, מדי פעם, אך אצלו זה היה בדרך קבע. ומכאן נבעה האהבה של המפקדים אליו כחייל מעולה בעל מוטיבציה רצינית ביותר..."
כתב חבר אחר "מעולם לא שמענו את המילה - לא - מפי ירון. הוא היה ביישן וצנוע, והתנדב לכל עבודה... ירון היה בחור אהוד ואהוב, הוא לא נהג להתבלט במסעות וכשהיה קשה חרק שיניים והמשיך ואף עזר ודחף כל חבר שהתקשה. כשקיבל חבילות מהית, לקח לו את המכתב ואת תוכן החבילות חילק בין החברים... זכורים לי מספר מקרים, שבהם ירון ז"ל נחלץ לעזרתי... את אחד מהם אני חייב לספר.
לילה אחד אוהל הסיירים שלי התפרק, ולא היה לי איפה לישון, ואז ירון קרא לי לבוא לישון איתו ועם עוד שני חברים באוהל שלו, שמתאים לשני אנשים בלבד. כזה היה ירון".
ירון היה חייל טוב, נאמן, מסור ואחרי. הוא רצה למלא תפקיד מועיל, לנצל את כישוריו, את המוטיבציה שבו ולהשקיע, לכן ביקש, דרש והצליח לצאת לקורס חובשים, קורס שבסיומו היה חוזר לפלוגה. הוא קיווה להיות חובש קרבי, תפקיד בו יוכל לשלב תרומה בשדה הקרב בד בבד עם עזרה לחבר בעת צרה.
ירון לא זכה לשמש כחובש. ביום 11.2.1985 נפטר. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין, בקרית שאול.
לאחר מותו כתב עליו מפקדו הישיר:
"כמה דברים לי אליך ירון, שאינך כבר. ארבעה חודשים להכיר אותך, אדם עם מרץ, חייל שרצה להיות חובש. נשלחת לקורס חובשים, לא רק בגלל שרצית והתעקשת, אלא גם שלעניות דעתי, היית אכן מתאים להיות חובש.
ירון, מהמעט שהכרתיך, הבנתי וידעתי מי זה ירון גוטסמן, אותו בחור ממשמע, עם מוטיבציה גבוהה, אותו בחור שהרשים את כולם, אותו בחור שחבריו למחלקת מעידים עליו שעזר לחיילים חלשים ועודד את רוחם.
שלושה חודשים היית בקורס חובשים והרגשנו בחסרונך, התגעגענו, ציפינו שתסיים את הקורס ותשוב לפלוגה... דע לך ירון, חסרת לנו, ותחסר לנו, תמיד נזכור אותך, מקומך לא ייפקד מאיתנו".

בניית אתרים: