במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז - רב-אלוף מרדכי גור:
"הכושר והאומץ של עוזי להתבונן פנימה, אל תוך נבכי השכל והרגש, היו נדירים ועשוהו לדמות מופת לפקודיו ולאמת-מידה קובעת מטעם מפקדיו. עם נפילתו של עוזי איבדנו אחד מקני-המידה העיקריים לבחינת עצמנו. גם בדרך בה נפל עוזי, הוא הותיר אחריו מאבק מצפוני כבד. בהתנהגותו קבע סטנדרט מוביל ואין לנו אלא ללכת בדרך שהתווה. אם בתוך המשפחה שימש עוזי מרכז כה איתן כפי ששימש בצה"ל - אין בפי ניחומים."